ת"א 1232-11-13

תקציר

התובעת ביקשה למנות מומחים באורתופדיה, פסיכיאטריה ואף-אוזן-גרון להערכת נכויותיה בעקבות תאונת דרכים ביום 12/12/12, שלפניה סבלה ממחלות רבות. הנתבעים טענו כי התאונה אינה "תאונת דרכים" וכי טענות התובע לנכות אינן מבוססות. השופט החליט כי יש די ראיות כדי לתמוך בטענות התובע כי מדובר ברכב בו נהג הנתבע הראשון וכי גרסתו לתאונה השתנתה לאחר שהתברר כי אין כיסוי ביטוחי. באשר למינוי מומחה לאורתופדיה, מצאה השופטת ראיות מספיקות לפגיעה ברגלה הימנית של התובעת, והסכימה למנות מומחה, אם כי התובעת תצטרך לכסות מחצית מהעלות, בהתחשב במצבה הרפואי הקודם. השופט שקל גם את הבקשה להערכה פסיכיאטרית, והחליט כי הדרישה ל"ראיה ראשונה" מתקיימת, למרות היעדר תימוכין מהותיים לטענה. השופט ציין כי אין זה נדיר שתגובות רגשיות מתעוררות לאחר זמן מה לאחר תאונה, ומינה מומחה. לצורך הערכת אף אוזן גרון ציינה השופטת כי תלונותיה של התובעת לא נתמכו בבדיקות אבחון, אך לאור תסמיניה המתמשכים, הבקשה נענתה, כאשר התובעת נשאה במלוא העלות. השופטת סיימה את דבריה בקוביעה כי המינויים יתקיימו בתנאי שהתובע יפקיד את שכר הטרחה הנדרש או התחייבות לכסות אותם בתוך 30 יום; אם לא, המינויים ייחשבו כמבוטלים. הסכום שנדרש להפקדה היה 10,000 שקל למומחה אף אוזן גרון וחצי משכר הטרחה לשאר המומחים.