עש"א 25369-05-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת התיק:** עש"א 25369-05-24 ברכה נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ **בית המשפט:** בית משפט השלום בצפת **השופטת:** עביר גבריס **תמצית ההליך:** ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שדחתה טענת "פרעתי" שהעלתה המערערת, שולמית ברכה, נגד חוב לביצוע שטר חוב במסגרת תיק הוצאה לפועל. מקור החוב הוא בהשכרת רכבים, כאשר המערערת ערבה לחוב של חברת "י.ש. ברכה בע"מ" בשליטת אלי אלעזרא. המערערת טענה כי הסכם גישור שנחתם מאוחר יותר בינה לבין אלי אלעזרא וחברת "אפרידר" (גם היא בשליטת אלעזרא) סיים את כל המחלוקות, ומשכך – החוב שולם. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו מהפסק דין:** 1. **טענת "פרעתי" ונטל ההוכחה:** * **עקרון:** סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, קובע כי חייב הטוען שפרע את החוב או שאינו חייב עוד למלא אחר פסק הדין, עליו הראיה. נטל ההוכחה בטענת "פרעתי" מוטל על החייב (המערערת בענייננו). * **יישום:** בית המשפט מאשר כי נטל זה מוטל על המערערת, והיא נדרשה להוכיח כי המשיבה אינה זכאית עוד לביצוע פסק הדין. 2. **סמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת "פרעתי" ללא דיון:** * **עקרון:** תקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, מעניקה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדחות בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל (טענת פרעתי) אף ללא קיום דיון, אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך. סמכות זו נתונה לשיקול דעת הרשם. * **יישום:** בית המשפט השלום קיבל את החלטת הרשמת לדון בבקשה על סמך כתבי הטענות בלבד, וקבע כי לא נפל פגם בכך, בהיעדר טענה מפורשת מטעם המערערת שהיה מקום לקיים דיון בעל פה, ובהתבסס על הפסיקה (רע"א 7750/16 צרפתי נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ). 3. **פרשנות חוזים – הדגש על לשון החוזה:** * **עקרון:** סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973, קובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים, כפי שמשתמע מהחוזה ומנסיבותיו. עם זאת, אם אומד הדעת משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. הפסיקה (ע"א 841/15 פנורמה הצפון, דנ"א 8100/19 ביבי כבישים) מדגישה את מרכזיותה של לשון החוזה ואת הזהירות הנדרשת מבית המשפט שלא "לקרוא לתוך החוזה תניות חדשות". * **יישום:** בית המשפט קבע כי הסכם הגישור נוסח באופן ברור וחד משמעי, ואינו מותיר מקום לפרשנות אחרת. השופטת הדגישה כי תיק ההוצאה לפועל הספציפי אינו נכלל בהסכם, לא מוזכר בו שם המשיבה (אלבר ציי רכב), ובוודאי שלא מספר תיק ההוצאה לפועל. על כן, לא ניתן להחיל את ההסכם על החוב נשוא התיק. 4. **עקרון האישיות המשפטית הנפרדת:** * **עקרון:** חברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. חובותיה וזכויותיה של חברה אינם חובות וזכויות של בעלי מניותיה, אלא אם כן ישנם הליכים משפטיים כגון הרמת מסך. * **יישום:** בית המשפט דחה את טענת המערערת כי בשל שליטתו של אלי אלעזרא הן בחברת "אפרידר" (צד להסכם הגישור) והן בחברת "אלבר ציי רכב" (המשיבה בתיק ההוצאה לפועל), יש לראות במשיבה כמי שפועלת "מטעמו" של אלעזרא, ועל כן חלה עליה ההתחייבות בהסכם הגישור. בית המשפט הדגיש כי אלבר ציי רכב היא ישות משפטית נפרדת, וכי העובדה שאלי אלעזרא הוא בעל השליטה בה אינה מחייבת אותה אוטומטית בהסכמות אליהן הגיע עם צדדים אחרים, אלא אם כן ההסכם מפרט זאת במפורש. 5. **הרחבת חזית וצירוף ראיות חדשות:** * **עקרון:** אסור לצד להליך להעלות טענות או להציג ראיות שלא הועלו או הוצגו בערכאה קודמת, ללא קבלת רשות מפורשת של בית המשפט, וזאת לצורך שמירה על סדר הדין והימנעות מהטעיית הצד שכנגד. * **יישום:** בית המשפט דחה את הטענות והראיות החדשות שהעלתה המערערת במסגרת כתב הערעור, אשר לא הופיעו בבקשת טענת "פרעתי" המקורית. נקבע כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, ובנוסף, המערערת לא פעלה בהתאם לתקנות להגשת ראיות חדשות. 6. **שיהוי:** * **עקרון:** שיהוי בלתי מוסבר בהגשת בקשה או בנקיטת הליך יכול להצביע על חוסר תום לב מצד המבקש, או על הבנה שהטענה אינה תקפה, ועלול להוות טעם לדחיית הבקשה. * **יישום:** בית המשפט ציין כי המערערת המתינה כ-7 שנים ממועד חתימת הסכם הגישור ועד הגשת בקשת "פרעתי", מבלי להעלות כל טענה דומה. שיהוי זה נזקף לחובתה ומהווה ראיה לכאורה לכך שהבינה שהסכם הגישור אינו חל על המשיבה ואינו רלוונטי לחוב בתיק ההוצאה לפועל. **חידושים או דגשים בפסק הדין:** * **הדגשת פרשנות צרכנית של הסכמי גישור:** בית המשפט השתמש בפרשנות מחמירה ללשון הסכם הגישור. למרות שההסכם נגע ליחסים מורכבים בין חברות הקשורות לאלי אלעזרא, הדגש היה על כך שהמשיבה (אלבר ציי רכב) לא הוזכרה במפורש, ולכן אין להחיל עליה את הוראות ההסכם. הדבר מחזק את החשיבות של ציון מפורש של כל הצדדים והחובות הרלוונטיים בהסכמים מעין אלו. * **אכיפת העיקרון של אישיות משפטית נפרדת גם בהקשר של "מי מטעמו":** בית המשפט הבהיר כי המונח "מי מטעמו" בהסכם, גם כאשר הוא מתייחס לבעל שליטה, אינו הופך באופן אוטומטי את כל החברות שבשליטתו לצדדים להסכם או לכאלו החבות מכוחו, ללא אזכור מפורש. * **משמעות השיהוי בהגשת טענת "פרעתי":** פסק הדין מדגים כי שיהוי של שנים רבות בהגשת טענת "פרעתי", לאחר חתימת הסכם שנטען כי הוא מסלק את החוב, עשוי להכריע את הכף כנגד החייב, כראיה לכאורה לחוסר תום לב או להבנה שההסכם אינו רלוונטי. **לסיכום,** פסק הדין מבסס את החלטת רשמת ההוצאה לפועל על פרשנות דווקנית של לשון הסכם הגישור, תוך הדגשת עקרונות האישיות המשפטית הנפרדת, חשיבות הציון המפורש של צדדים וחובות בהסכמים, וכן הנימוקים הנובעים מהעדר קיום דיון, שיהוי והעלאת טענות וראיות חדשות.