פ"ה 33826-05-15

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף: פסק דין בעניין עובדי פרויקט להב"ה - יישום חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עוסק במחלוקת מרכזית הנוגעת להגדרתם של עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם, וזאת בהתאם להוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העסקת עובדים"). התביעה הוגשה על ידי 20 עובדים, אשר דרשו להיחשב כעובדי המדינה במישרין, תוך הטלת החובה על המדינה לקלוט אותם כעובדיה. **העובדות המרכזיות** התובעים הועסקו באמצעות שתי חברות כוח אדם, הנתבעות 5 ו-6, במסגרת "מכרז 2002" שפרסמה המדינה לאספקת שירותי כוח אדם במקצועות המחשוב. רוב התובעים (16 במספר) הועסקו בפרויקט "להב"ה" שמטרתו צמצום הפער הדיגיטלי, וארבעה נוספים הועסקו במשרדי ממשלה. מכרז 2002, אשר היה אמור להסתיים ב-30.6.15, הוחלף על ידי "מכרז 2009". בעקבות סיום מכרז 2002, הודיעה המדינה לחברות כוח האדם כי העסקת העובדים תסתיים, וכי ניתן להמשיך להעסיקם באמצעות מכרז 2009, בכפוף לתנאיו. התובעים, אשר היו מועסקים מעל תשעה חודשים, ראו בכך הפרה של חוק העסקת עובדים ודרשו להיקלט כעובדי מדינה. **הסעד המבוקש וההליכים המשפטיים** הסעד העיקרי שביקשו התובעים היה הכרה בהם כעובדי המדינה בפועל, קליטתם כעובדי מדינה, ותשלום תוספות שכר בהתאם למקובל בעובדי מדינה. התביעה הוגשה במאוחד, ובהמשך התקבל הסדר זמני על פיו המדינה תמשיך להעסיק את העובדים המוצבים בפרויקט להב"ה במתכונת הנוכחית עד לסיום הבירור בתביעה העיקרית, ובמקביל יתקיים דיון לגבי בחינת צורת העסקה חלופית עבור היתר. לאחר מכן, התובעים מחקו חלקים מסעיפי התביעה הנוגעים לכימות שכר עתידי, כך שהסעד שנותר להכרעה היה הצו להורות למדינה לפעול בהתאם לסעיף 12א(ג) לחוק העסקת עובדים, לפיו התובעים ייחשבו לעובדי המעסיק בפועל, במועד הגשת התביעה. **ההכרעה המשפטית: חוק העסקת עובדים וסעיף 12א** בית הדין התמקד בשאלת היותן של הנתבעות 5 ו-6 "קבלני כוח אדם", כהגדרתן בחוק העסקת עובדים, וזאת לעומת "קבלני שירות". סעיף 12א(א) לחוק אוסר על העסקת עובדי קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל לתקופה העולה על 9 חודשים רצופים, וסעיף 12א(ג) קובע כי הפרת איסור זה גוררת תוצאה לפיה "ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל בתום תשעת החודשים". **קבלן כוח אדם לעומת קבלן שירות: הלכת "רשות העתיקות"** בית הדין התבסס על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין "רשות העתיקות", אשר קבעה כי קבלן שירותים מספק "מוצר מוגמר" כאשר הוא אחראי על חומרי הגלם, הפעלת עובדיו ופיקוח עליהם עד להשלמת המוצר. לעומת זאת, קבלן כוח אדם מספק "עובדים זמניים" אשר מופעלים, מקבלים הוראות ומפוקחים על ידי המזמין. **יישום ההלכה על עובדות המקרה** בית הדין קבע כי גם בענייננו, תוכן ההסכם בין המדינה לנתבעת 5, ומהות השירות שניתן, תומכים בעמדת התובעים. המכרז הוגדר כמכרז "לאספקת שירותי כוח אדם במקצועות המחשוב", והנתבעת 5 נדרשה להיות קבלן כוח אדם מורשה. בית הדין דחה את טענת המדינה כי הייתה "טעות בפלטפורמה" וכי ההתקשרות נועדה לרכישת שירותי מחשוב. **ראיות מרכזיות התומכות בהגדרת הנתבעת 5 כקבלן כוח אדם:** 1. **נוסח המכרז:** המכרז הוגדר בבירור כמכרז לשירותי כוח אדם, ודרש מהספקים רישיון קבלן כוח אדם. 2. **היעדר מומחיות של הנתבעת 5:** המדינה לא הוכיחה שלנתבעת 5 מומחיות או כישורים להפעלת פרויקט להב"ה כמקשה אחת, אלא רק כמספקת כוח אדם. 3. **"חצרי" המדינה:** פרויקט להב"ה מתקיים במבנים שהמדינה שוכרת או מקבלת רשות שימוש בהם, והמדינה מציגה את הפרויקט כשלה. 4. **אספקת "חומרי הגלם" על ידי המדינה:** המדינה סיפקה את הציוד המחשוב (המחשבים), אשר ניתן היה לראותם כ"חומרי גלם" של הפרויקט. 5. **מעורבות המדינה בהיבטים רוחביים:** המדינה סיפקה הנחיות בנושאי החלפת ציוד וארגנה השתלמויות לעובדים. 6. **העסקת עובדים בכירים:** גם אם עובדים בכירים בפרויקט הועסקו באמצעות הנתבעת 5, הדבר אינו משנה את מהות ההתקשרות כהעסקת כוח אדם. 7. **הגדרת הנתבעת 5:** מנהל הנתבעת 5 אישר בתצהירו כי החברה היא למתן שירותי כוח אדם בתחום המחשוב. **השלכות משפטיות וחידושים** * **החלת חוק העסקת עובדים על המדינה:** בית הדין הדגיש כי סעיף 21א לחוק קובע כי "דין המדינה כדין כל אדם אחר וכשהיא המעסיק בפועל, כדין המעסיק בפועל", מה שמאפשר את החלת הוראות החוק גם על המדינה. * **הקליטה כעובדי מדינה:** בית הדין קבע כי קבלת התביעה אינה הופכת את התובעים לעובדי מדינה כהגדרתם בחוק שירות המדינה (מינויים), אלא למועסקים על ידי המדינה, הבחנה מהותית ומוכרת בפסיקה. * **התמודדות עם מכרזים חלופיים:** בית הדין דחה את טענת המדינה כי מכרז 2009 או העסקת עובדים אחרים לפי מכרז זה שוללים את זכאותם של התובעים. * **תאריך הקליטה:** בית הדין קבע כי התובעים ייחשבו כעובדי המדינה החל ממועד הגשת התביעה (21.5.15), וזאת בהתאם לבקשתם לאחר מחיקת סעיפים מסוימים. * **הוצאות משפט:** הנתבעת חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ לכל אחד מהתובעים. **מסקנה** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לעמדת עובדי הקבלן, ומדגיש את חשיבות ההבחנה בין "קבלן כוח אדם" ל"קבלן שירות" לצורך יישום חוק העסקת עובדים. בית הדין קבע כי גם כאשר המדינה משתמשת במכרזים ל"רכישת שירותים", אם מהות ההתקשרות בפועל הינה העסקת כוח אדם, תחול עליה הוראת סעיף 12א לחוק, והמדינה תיחשב למעסיק בפועל. פסק דין זה מדגיש את מגמת הפסיקה המבקשת להרחיב את ההגנה על עובדים המועסקים באמצעות קבלנים, ולקדם יציבות תעסוקתית.