ת"א 28423-02-10

תקציר

התובע, רפאל דיין, תבע את הנתבע, מפעל הפיס, על החלטתו של האחרון לדחות את הצעתו לתפקיד משווק אזורי. דיין טען כי מפעל הפיס הפר את תנאי המכרז והפר את זכותו להליך הוגן בכך שלא קיים שימוע לפני פסילת הצעתו. דיין ביקש מבית המשפט להורות למפעל הפיס להעניק לו את המכרז. מפעל הפיס, גוף דואלי, טען כי הפעיל כדין את שיקול דעתו לדחות את הצעתו של דיין משיקולים רלוונטיים של טוהר המידות, וכי העניק לדיין זכות טיעון באמצעות יועץ חיצוני. בית המשפט קבע כי מפעל הפיס אינו מחויב לחוק חובת המכרזים, אך עדיין נדרש לנהל את הליך המכרז בהגינות ובסבירות. בית המשפט מצא כי מפעל הפיס פעל כדין ובסבירות כשדחה את הצעתו של דיין. סביר היה שמפעל הפיס ישקול את חקירת המשטרה התלויה ועומדת בעניין השוחד לכאורה של דיין במכרז קודם לאותו תפקיד. החקירה התייחסה לקריטריוני היושרה והאמינות, שהיו קריטריוני עובר/נכשל. דיין לא הציג תיעוד רשמי לכך שהחקירה נסגרה ולכן לא יכול היה לעמוד בקריטריונים אלה. עוד קבע בית המשפט כי לדיין ניתנה זכות טיעון באמצעות שפרן, יועץ חיצוני שמונה על ידי מפעל הפיס כדי לבחון את מהימנותם ומהימנותם של המציעים. שפרן ערך בדיקה מקיפה של המציעים והציג את טיעוניו של דיין בפני ועדת הבחירה. הוועדה החליטה באופן עצמאי לדחות את הצעתו של דיין בהתבסס על החקירה התלויה ועומדת. לבסוף ציין בית המשפט כי החלטת ועדת הבחירה לא פגעה באופן בלתי הפיך באמינותו של דיין וכי הוא יוכל להשתתף במכרזים עתידיים. לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה והורה לדיין לשלם למפעל הפיס הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.