ת"א 17825-10-19

תקציר

נהג שנפגע, התובע, ביקש ייצוג מעורך דין, הנתבע, בתביעת נזקי גוף לאחר תאונת דרכים. הנתבע ייצג את התובע בתביעה נגד מבטחת רכבו, שהובילה לפיצוי בסך 7,000 ₪ לאחר שהתובע חתם על כתב ויתור. שנים לאחר מכן, תבע התובע את הנתבע בגין רשלנות לכאורה בהמלצה על הפיצוי הנמוך. עם זאת, בית המשפט לא מצא רשלנות מצד הנתבע. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהציג לנתבע מסמכים רפואיים "בזמן אמת". זאת ועוד, המלצת הנתבע לפשרה לא הוכחה כרשלנות, שכן זכאותו של התובע באותה עת לא הייתה ודאית. בית המשפט קבע כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע עומדת על 10%, ולא הוכיחה די הצורך נכות תפקודית, הפסדי שכר או הוצאות נוספות. מנגד, מעשיה של הנתבעת היו סבירים, שכן היה לה תיעוד מוגבל והתובע הפציר בה לקבל את הפיצוי. משהתובע לא הוכיח רשלנות, נדחתה התביעה, והוא חויב לשלם לנתבע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. החלטת השופט התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים.