ת"א 40036-02-19

תקציר

התובעת, בעלת דירה מבוטחת, הגישה תביעה נגד הנתבעת, קבלן שבנה את רכושה, בגין רשלנות והפרת חוזה. התובעת טענה כי הנזק לרכושה נגרם כתוצאה מהידוק קרקע לא תקין של הנתבעת במהלך הבנייה. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי הנזק נבע ממעשיו של התובע עצמו, או לחילופין, כי אישור האדריכל העביר את האחריות אליו. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי לנתבעת הייתה חובת זהירות כלפי המבוטח והיא הפרה אותה בכך שלא קיבלה דו"ח יועץ מקרקעין לפני תחילת העבודה, דבר שהוביל לשקיעת הקרקע ולנזק שנגרם בעקבותיה. עוד קבע בית המשפט כי הימנעותו של התובע מלהודיע לנתבע על הנזק במועד אינה פוטרת אותו מאחריות אלא מצדיקה הפחתה של סכום הפיצוי ב-33%. השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 68,878 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. הנתבע היה אחראי גם להוצאות המשפט של התובע ולשכר טרחת עורך הדין בסך 8,000 ₪. ההחלטה התקבלה לאחר ששקלה את מכלול הראיות והטענות ובהתחשב ברשלנות הנתבעת, באחריותה החלקית של התובעת ובפסיקה הרלוונטית.