רע"א 55003-03-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו גילוי מסמכים. התביעה המקורית הייתה תביעה בסך 132 אלף שקל שהגיש סופר נגד הוצאת ספרים, בטענה להגהה והפצה לקויה של ספריו, וכן לפגיעה בשמו הטוב. ההוצאה טענה כי המחבר היה שותף מלא בתהליך העריכה וכי האחריות לכל טעות מוטלת עליו. לאחר מספר דחיות המיוחסות למגפת הקורונה ומסיבות נוספות, הורה בית משפט השלום להוצאה לחשוף את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותה. ההוצאה ערערה על החלטה זו, בטענה כי המסמכים כבר היו בידי המחבר, כי הם אינם רלוונטיים וכי נטל ההוכחה מוטל על המחבר. עם זאת, הערעור נדחה. השופט קבע כי אזכור מסמכים בתצהיר גילוי מרמז על רלוונטיות וזכות לצד השני לעיין בהם. עוד ציינה השופטת כי ההוצאה לאור לא טענה שהמסמכים חסויים וכי הטענות בדבר נטל ההוכחה אינן רלוונטיות לגילוי המסמכים ולעיון בהם. מאחר שלא נמצאה עילה סבירה לפטור את ההוצאה מלאפשר למחבר לעיין במסמכים האמורים, נדחתה בקשת רשות הערעור. בהחלטה זו השתמע גם שלילת עיכוב ביצוע, בעוד שלא נפסקו הוצאות למי מהצדדים שכן לא ניתנה למשיב הזדמנות להגיב.