בג"צ 153/87

תקציר

המקרה נסוב סביב עתירתה של אישה, מורה יהודייה שומרת מצוות, שנפסלה מלכהן במועצה הדתית בירוחם רק בשל היותה אישה. למרות מינויה על ידי הרשות המקומית, ועדת השרים, המורכבת מנציגים ובהם שר הדתות, דחתה את מועמדותה בנימוק של הנורמה ההיסטורית לפיה נשים אינן מכהנות במועצות דתיות בשל קשריהן ההדוקים עם הרבנות וענייני הלכה. עם זאת, בג"ץ התערב והדגיש כי חוק שירותי דת, בהיותו חילוני ונועד להבטיח מתן שירותי דת לכלל היהודים, אינו קובע כשירות הלכתית לחברי מועצה. בית המשפט קבע כי פסילת מועמדת על רקע מגדרי בלבד מנוגדת לעקרונות המשפט הישראלי, ובהם חוק שיווי זכויות האישה ומגילת העצמאות המעגנת שוויון. בית המשפט הדגיש כי תפקידה של המועצה הדתית הוא מינהלי ולא הלכתי, ועמד על כך שהזכאות צריכה להתמקד בכישורים האישיים הרלוונטיים לתפקיד. בית המשפט הורה לכלול את העותר במועצה, כאשר אחד מנציגי הרשויות המקומיות הגברים פינה את מקומו. היא הדגישה את חשיבות השוויון ואת חוסר הרלוונטיות של מגדר במינויים מינהליים, ומשקפת התקדמות חברתית רחבה יותר ואמות מידה משפטיות בנוגע לשוויון מגדרי. החלטה זו משמשת אמצעי מתקן נגד הדרה מגדרית בלתי מוצדקת ואישור מחדש של זכויות נשים בחיים הציבוריים.