בש"א 1365/07

תקציר

המבקש, אשר נמנעה ממנו האפשרות להקים אולם אירועים בעיר העתיקה בירושלים בשל צו מניעה זמני, הגיש תביעת נזיקין כנגד המשיבים. המבקש טען כי צו המניעה מנע ממנו לקיים אירועים גדולים וגרם לו לאובדן הכנסות פוטנציאליות. עיקר הטענות נסובו סביב גובה הנזק, כאשר המבקש טען להפסדים בסך 631,055 ש"ח, מתוכם 41,600 ש"ח מהרצאות שלא שולמו לחיילי צה"ל והכנסות צפויות בסך 590,000 ש"ח בגין אירועים. המשיבים, מנגד, טענו כי הנזק לא הוכח וכי המבקש לא פירט את הוצאותיו. עוד טענו כי יש להגביל את אחריותם לנזק צפוי וכי נזקו של המבקש אינו כה נרחב כפי שנטען. בנוסף, ציינו המשיבים כי חלק ניכר מפעילותה של המבקשת נעשה באמצעות חברה, עיר על טילה בע"מ, וכי הנזק היה צריך להיות מופנה כלפי החברה במקום. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות ושקל גורמים שונים, פסק לטובת המבקש. בית המשפט מצא כי אכן נגרם למבקש נזק ופסק לו פיצוי בסך 168,000 ₪ לצד 20,000 ₪ הוצאות בסך 20,000 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם על ידי המשיבים ביחד ולחוד, כולל הפרשי ריבית והצמדה למדד החל מיום 1.1.2007, וחויב במס ערך מוסף (מע"מ). פסק הדין ניתן על בסיס הערכה הוליסטית של חומר הראיות, בהתחשב בקושי להוכיח הפסד הכנסה ובאחריות המשיבים לצו המניעה הזמני. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המשיבים ביחס לחברה, בקובעו כי החלטת המבקש לפעול באמצעותה אינה שוללת את זכויותיו וכי שיקולי מדיניות תומכים בעמדת המבקש. פסק הדין חיזק את העיקרון לפיו על מבקשי צווי מניעה זמניים לשאת במלוא האחריות לנזק הפוטנציאלי שייגרם לצד השני והדגיש את האתגרים שבהערכת הנזק במקרים כאלה.