ב"ל 14976-02-18

תקציר

בית הדין דחה את טענת נגר התובע כי כאבי הברכיים שלו מהווים פגיעה בעבודה, בנימוק של היעדר ראיות למיקרוטראומה. התובע טען כי עבודתו, שכללה כריעה וכיפוף תכופים, גרמה לו לכאבי ברכיים, המהווים מחלת מקצוע. עם זאת, השופט קבע כי תיאורו של התובע את עבודתו נע בין טענות שונות, ומטיל ספק בעדותו. עבודתו של הנגר כללה גם פעולות שונות מעבר לכריעה, מה שמקשה על בידוד תנועות חוזרות. לדברי השופט, האופי הסטטי של עבודת כריעת הברך שלו לא היווה מיקרוטראומה, הדורשת הוכחה של פעולות מתמשכות וחוזרות. בנוסף, תביעתו הקודמת של התובע בגין פגיעות בכתף, אשר תיארה את עבודתו באופן שונה, ערערה את אמינותו. בהיעדר ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגיעה בברך, נדחתה התביעה להכרה כמחלת מקצוע. לשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. מקרה זה מדגיש את המורכבות בהוכחת מיקרוטראומה ואת חשיבותן של ראיות עקביות ואמינות בטענות מסוג זה.