ע"א 446/71

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בסכסוך ביטוחי. חברת הביטוח המשיבה סירבה לפצות את המערערת בגין עסקת יצוא כושלת. פוליסת חברת הביטוח חייבה את היצואנים לבטח את כל עסקאות היצוא שלהם לתקופה של 12 חודשים, ולא לבחור עסקאות ספציפיות לביטוח. המערערת, שפעלה כסוכנת של חברה אחרת, ביטחה עסקה אחת עם המשיב. מטרת הביטוח הייתה לכסות את הסיכון לאי פירעון על ידי הרוכש בחו"ל. עם זאת, הרוכש לא שילם, וכאשר המערערת תבעה פיצויים מהמשיב, הם נדחו בנימוק שלמערערת אין אינטרס ביטוחי בעניין. בנוסף, המערערת הפרה את חובת הגילוי בכך שלא הודיעה לחברת הביטוח על מהותה האמיתי של העסקה. בית המשפט קבע כי חוזה הביטוח מחייב יושר מירבי, והסתרת העובדות על ידי המערערת פוטרת את המשיב מאחריות. זאת ועוד, עניינה של המערערת בביטוח לא חרג מעבר לחבותה האישית, מה גם שלא רכשה את הטובין הנדונים. המשיב לא היה מודע לנסיבות האמיתיות של העסקה ולא היה מבטח אותה אילו ידע את העובדות. בית המשפט עמד גם על תחולתו של חוק הביטוח העות'מאני, אשר תמך עוד יותר בעמדת המשיב. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם את הוצאות המשיב.