בש"פ 1594/15

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת לצעיר המערער שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו מספר אישומים, ובהם קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק ושיבוש הליכי משפט. האישומים נובעים מאירוע בו השליכו המערער, יחד עם בן דודו, רימוני הלם לעבר מאפייה על רקע סכסוך אישי. כן הוגש נגד המערער כתב אישום בגין בריחה ממעצר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המשיב ביקש את מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים, שבית המשפט המחוזי נעתר להם, והוביל לערעור זה. הערעור בוחן האם שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא הורה על שחרורו של המערער לצורת מעצר חלופית, חרף המלצת שירות המבחן. בא כוחו של המערער טען לשחרורו של מרשו, תוך הדגשת גילו הצעיר, עברו הפלילי הנקי ואופיים הלא קטלני של הרימונים בהם נעשה שימוש. מנגד, הדגיש בא כוח המשיב את חומרת המעשים שבוצעו, דבר המצביע על סכנה וסיכון בריחה, וקרא להמשך מעצרו של המערער. השופטת הסכימה כי המעשים המיוחסים למערער הם חמורים וביססה עילת מעצר. עם זאת, השופט נקט בגישה שיקומית יותר, בהתחשב בנעוריו ובעברו הנקי של המערער. תוך הכרה בקשיים שבמציאת חלופה ראויה במגורי המערער, הדגישה השופטת כי אין לעכב את ההחלטה הראשונית בדבר המעצר בשל חלוף הזמן. תחת זאת, יש להתמקד בשאלה האם ניתן ליישם באופן מיידי חלופת מעצר הדוקה שתבטיח את ביטחונו של המערער ותמנע את בריחתו. משכך, התקבל הערר, והונחה שירות המבחן להגיש תסקיר משלים בדבר חלופת מעצר חדשה שהוצעה מחוץ ליישוב מגוריו של המערער. בית המשפט המחוזי היה אמור לקיים דיון עם קבלת תסקיר זה ולהכריע בשחרורו של המערער, תוך שמירת הזכות לקבוע את תנאי השחרור. עד אז יישאר המערער במעצר. החלטה זו הדגישה את חשיבות בחינת חלופות המעצר ואת תפקידו של בית המשפט להבטיח גישה מאוזנת להחלטות מעצר, במיוחד עבור נאשמים צעירים.