ת"א 43522-11-12

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת התובעים בגין ליקויי בנייה באופן חלקי. השופטת קובעת כי הנתבע מס' 1, הקבלן המבצע, והנתבע מס' 2, היזם, אחראים ביחד ולחוד ל-60% מנזקי התובעים בשל התנהלותם הרשלנית בביצוע הבנייה. בכלל זה התקנת כלונסאות, שרוולים וארגזי הפרדה שלא עמדו בתקנים הנדרשים. השופט דוחה את טענת הזדון כלפי הנתבע מס' 1. הנתבעת מס' 2 אחראית כיזמית וכמרכזת הפרויקט, להיבטי התכנון והביצוע. הם לא דאגו לכך שהקבלן המבצע ימלא את התחייבויותיו ולא יבצע פיקוח נאות. השופטת מייחסת 40% מנזקי התובעים לנתבעים מס' 5 לנתבעים מס' 7, מפקחי הבנייה, שלא ביצעו פיקוח צמוד, תיאמו עם נתבעים אחרים ודאגו להימצאותם של מומחים נדרשים באתר הבנייה. חוסר הפיקוח והתיאום המקצועי הביאו להתקנת כלונסאות שלא היו במקום המתוכנן ובעומק הנדרש. השופטת דוחה את הטענות נגד הנתבעים מס' 3, מתכנן השלד, ומס' 8, יועץ הקרקע, בשל העוולות שביצעו נתבעים אחרים, וקובעת כי היעדרותם מהאתר נבעה בעיקר ממחדלים של אחרים. אין לייחס לתובעים רשלנות תורמת בבחירת הנתבע מס' 1 או בסירוב להצעתה של הנתבעת מס' 2 לתקן את הליקויים. פיצויי התובעים נפסקים בגין הוצאות תיקון, ירידת ערך הבניין, עוגמת נפש ואיחור במסירת הדירה. סך הפיצויים הוא 458,556 ₪ לתובעים מס' 1 ו-2 ו-464,830 ₪ לתובעים מס' 3 ו-4, כולל הפרשי ריבית והצמדה. סכומים אלה ישולמו על ידי הנתבעים מס' 2 ומס' 5 עד מס' 7, ביחד ולחוד, על פי החלוקה המתוארת. כמו כן נפסקו לתובעים 26,000 ₪ עבור הוצאות, 140,000 ₪ עבור שכר טרחת עורכי דין והוצאות מומחים ובדיקות. הנתבעים מס' 3 ו-8 אינם נדרשים לשלם הוצאות כלשהן, אך הטענות נגדם נדחות.