ת"פ 41322-03-21

תקציר

במקרה של נאשם שהואשם בביגמיה, הוא הורשע בכך שנשא אישה שנייה, גב' שריהאן, בעודו נשוי באופן חוקי לאשתו הראשונה מאז 1997. בני הזוג ביקשו לאשר את נישואיהם בבית דין שרעי בבאר שבע לאחר לידת בתם. למרות טענותיו של הנאשם כי הוא שומר על כללי ההלכה, הודאתו במהלך עדותו במשטרה אישרה את מודעותו לכך שנישואים מרובים אינם חוקיים על פי החוק הישראלי, דבר ממנו בחר להתעלם. טענתו כי התגרש מאשתו הראשונה סותרת את הראיות לכך ששתי הנשים וכל ילדיו חיו יחד ונתמכו על ידו. משכך, מצא בית המשפט כי הנאשם לא הציג הגנה שיש בה כדי להצדיק מבחינה משפטית זיכוי. במהלך דיוני גזר הדין, בעוד התביעה ביקשה עונש מאסר של 10-20 חודשים, בנימוק של פגיעה חברתית וצורך בהרתעה, טענה ההגנה להקלה בעונש בהתבסס על מצוקות המשפחה, לרבות צרכיהם הרפואיים של הילדים וחלקו של הנאשם בטיפול בהם. עם זאת, בית המשפט ציין את חומרת הביגמיה כפוגעת בנשים ובילדים, הדגיש את הצורך בהרתעה ציבורית ושקל מצבים רפואיים מתועדים המשפיעים על המשפחה. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, המותנים בציות עתידי לחוק. פסק הדין אישר מחדש את משמעותם של נישואים מונוגמיים כנורמה חברתית בסיסית והמחיש את העמדה המשפטית נגד פוליגמיה, תוך חיזוק מדיניות ענישה רחבה יותר שמטרתה למנוע עבירות דומות.