עע"מ 4927/08

תקציר

בהליכים המשפטיים הנוגעים לקרקע שנגזלה בכוח מבעליה, פייזולה ופרזנה אפרמיאן, לצורכי ציבור ללא פיצוי, נדונו מספר סוגיות. בתחילה נרכשה הקרקע ברעננה בשנת 1973, וחלק ממנה יועד להפקעה בשנת 1983 לפיתוח ציבורי, ובפרט בית כנסת, שלא יצא אל הפועל. לאחר עיכובים רבים ביקשו בני הזוג אפרים השבה חוקית של אדמותיהם בשנת 1997, אך עתירתם הראשונית נדחתה מאחר שלא הוגשה התנגדות לתוכנית והקרקע עדיין הוגדרה כציבורית. עם זאת, מאחר שחלפו שנים ללא פיתוח, הסכים בית המשפט בשנת 2004 להחזיר את הקרקע לאפרמים, בכפוף לשינוי ייעוד ועם עלויות בהן יישאו האפרמים. התעוררו שאלות האם אישורו של שר הפנים היה נחוץ לעסקה זו והאם האפרים חויבו לשלם עבור שיפורים או היטלי השבחה. בית המשפט מצא כי מאחר שהקרקע נלקחה ללא פיצוי, האפרים לא נדרשו לשלם עבור השבת הקרקע, אם כי ייתכן שיהיה עליהם לכסות היטלי השבחה עקב שינויי ייעוד. פסק הדין הבהיר כי השבה כזו אינה טעונה אישור שרים בנסיבות הנתונות, והדגיש כי עקרונות הצדק מחייבים השבת קרקע שאינה נחוצה עוד לצרכי ציבור לבעליה החוקיים. משכך, נדחה הערעור על החלטה זו, תוך פסיקת הוצאות משפט למשיבים.