תפ"ח 26603-06-12

תקציר

הנאשם הואשם ברצח אשתו, מעשה מגונה באדם ושיבוש הליכי משפט. הנאשם הודה בעובדות שיוחסו לו אך טען כי יש לזכות אותו מכל האישומים מחמת אי שפיות או לחילופין כי הוראת העונש המופחת חלה במקרה של אישום הרצח. בית המשפט בחן האם הנאשם עמד בתנאים לסייג אי שפיות והאם יש לפטור אותו מאחריות פלילית. התנאי הראשון להחלת סייג אי השפיות הוא שהנאשם סבל ממחלת נפש בעת ביצוע העבירה. בית המשפט מצא כי קיים ספק סביר כי בעת ביצוע הרצח סבל הנאשם מסכיזופרניה פרנואידית, שהיא ללא ספק מחלת נפש, אם כי בשלביה הראשונים של המחלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי התנאי השני להחלת סייג אי השפיות - מידת הפגיעה ביכולתו של הנאשם להבין את מהות מעשהו או את עוולתו או להימנע מעשיו - לא התקיים. מכלול הראיות הצביע על כך ששיקול דעתו, תובנתו ומבחני המציאות של הנאשם לא נפגעו באופן עמוק. לפיכך, סייג אי השפיות לא חל. לאחר מכן בחן בית המשפט האם מתקיימים התנאים להחלת הוראת הענישה המופחתת. בית המשפט קבע כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי יכולתו של הנאשם להבין את טיב מעשיו או את פסול הרצח לא נפגעה באופן מהותי. עם זאת, יכולתו של הנאשם הייתה מוגבלת במידה ניכרת עקב סכיזופרניה או הפרעת הזיות קשה. לפיכך חלה הוראת הענישה המופחתת, ובית המשפט הרשיע את הנאשם ברצח לפי הוראה זו. באשר לאישום במעשה מגונה, קבע בית המשפט כי המונח "אדם" בחוק העונשין כולל הן אדם חי והן אדם מת. לפיכך, מעשה מגונה באדם כולל כל מעשה מגונה כלפי כל אדם, חי או מת. עוד קבע בית המשפט כי טענת הנאשם כי העובדות אינן מהוות את עבירת המעשה המגונה היא טענה מקדמית שהועלתה מאוחר מדי ולכן נדחתה. אשר לאישום של שיבוש הליכי משפט, קבע בית המשפט בדעת רוב כי מעשיו של הנאשם בקבורת ראשו הכרות של המנוח ושטיפת הסכין המגואלת בדם נועדו לשבש את החקירה. עם זאת, השופט לוי קבע כי יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה זו. בהתאם לכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם ברצח ובמעשה מגונה באדם וקבע כי הוראת העונש המופחת חלה על סעיף הרצח. הנאשם זוכה מאשמת שיבוש הליכי משפט ברוב דעות.