עפ"ת 28042-05-12

תקציר

המערער היה מעורב בתאונת אופנוע והואשם בשתי עבירות: נהיגה בגילופין, ונהיגה ללא רישיון. המערער קיבל שני פסקי דין נפרדים בגין אישומים אלה: פסק הדין הראשון הרשיע אותו בנהיגה ללא רישיון ופסק הדין השני, שנשפט שלא בפניו, הרשיע אותו בנהיגה בשכרות. המערער טען כי מדובר במסוכנות כפולה וכן טען להגנה משפטית בשל הטעיית התביעה להגיע להסדר טיעון בגין אחד הדו"חות בלבד. בית המשפט לא מצא טעם בטענת הסיכון הכפול, שכן שתי העבירות היו שונות, אך קיבל את טענת ההגנה המשפטית בשל הטיפול הלקוי של התביעה בעניינו של המערער – המערער לא היה צריך להישפט שלא בפניו בפסק הדין השני. יתר על כן, בית המשפט מצא כי נסיגתו של המערער מסירובו לעבור בדיקת פיכחון אינה מיידית ומשכך, לא ניתן לבצע את הבדיקה שכן היא אינה משקפת את פיכחונו של המערער בעת הנהיגה. לפיכך, הערעור על פסק הדין נדחה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור על גזר הדין, הפחית את תקופת הפסילה ל-20 חודשים וביטל את הקנס, בהתחשב בפגם בהתנהלות התביעה.