ע"ע 746/07

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור שהגיש עובד לשעבר על דחיית תביעתו לפיצויים ממעסיקו לשעבר, שהתבססה על הפרה לכאורה של חוזה העבודה שלו. החברה השיבה בבקשה לדחות את התביעה בעילה של חוסר סמכות וקיומו של כתב ויתור חתום על ידי המערערת. בכתב הוויתור, עליו חתם המערער עם פרישתו, צוין כי סכום הכסף שקיבל מהחברה היה בתמורה לסילוק כל התביעות נגדם. הערכאה הנמוכה יותר צידדה בחברה ודחתה את תביעת המערערת, אך ערכאת הערעור הפכה החלטה זו והורתה על קיום משפט חוזר, תוך ציון קיומם של היבטים עובדתיים בדבר זכאות הוויתור שבית המשפט המחוזי לא נתן עליהם את הדעת. בית המשפט המחוזי, במשפטו השני, שב ודחה את התביעה, בקובעו כי כוונת המערער שלא להשיב את הכספים שקיבל מבטלת את התנאים לביטול כתב הוויתור. ערכאת הערעור, בפסק דינה האחרון, פסקה לטובת המערערת, וחזרה והדגישה כי היה על בית המשפט המחוזי לבחון תחילה את הטענות העובדתיות בדבר תוקפו של כתב הוויתור בטרם ידון בשאלת ההשבה. מאחר שבית המשפט המחוזי טרם הכריע אם כתב הוויתור תקף אם לאו, לא נקבעה החובה להשיב את הכספים שהתקבלו במסגרת כתב הוויתור. לפיכך התקבל הערעור, והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי למשפט חוזר, תוך הנחיה להכריע תחילה בתוקפו של כתב הוויתור לפני שיעסוק בשאלות אחרות.