ע"פ 22727-12-21

תקציר

גזר הדין נובע ממקרה שבו הואשמו שני משיבים בשורה של עבירות דיג בשמורות טבע. המדינה ערערה על ביטול אחד האישומים הללו על ידי בית משפט קמא, שעניינו אירוע של דיג באמצעות רשת מספינה ממונעת בשמורת הטבע שקמונה בתאריכים 29-28 במרץ 2019. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את ערעור המדינה. בית המשפט מצא כי ביטול האישום בגין אירוע דיג באמצעות רשת מסירה, אחד מששת האירועים המוזכרים בכתב האישום, היה מוצדק בשל הליך נפרד שהתנהל נגד המשיבים בקשר לאותו אירוע. עם זאת, בית הדין לערעורים חלק על דחיית האישום השלישי. בית המשפט קבע, כי בצדק הגיע בית משפט קמא למסקנה כי המדינה לא סיפקה הסבר משכנע לאי העמדתו לדין של אדם שלישי, איברהים, שנכח על הסירה בעת תקרית שמורת הטבע שקמונה, בעת שהעמידה לדין את שני המשיבים. בית המשפט הדגיש כי החלטת המדינה להעמיד לדין צריכה להתבסס על הראיות הקיימות ולא להיות שרירותית או מפלה. למרות שהסכים עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר סבירות סבירה להרשעה בעניינו של איברהים, חלק בית המשפט לערעורים על ביטול האישום השלישי כסעד. תחת זאת, בית המשפט הרשיע את שני המשיבים בעבירות המיוחסות להם באישום השלישי, אך הורה כי יש לבחון את האפליה הפסולה באי העמדתו לדין של איברהים בעת מתן גזר הדין. בית המשפט לערעורים התייחס גם לערעור המדינה על העונש שהטיל בית משפט קמא על שני האישומים בהם הורשעו המשיבים, וטען לקנס גבוה יותר. בית המשפט הגדיל את הקנס ל-9,000 שקל, או חלופה של 60 ימי מאסר, שישולמו בתשלומים חודשיים. היא אף הרחיבה את התחייבות המשיבים להימנע מביצוע עבירות לפי פקודת הדיג כך שתכלול גם עבירות לפי חוק גנים לאומיים. זאת ועוד, בית הדין לערעורים העיר על שיקול הדעת של המדינה בבואה לבחור בין אכיפה מנהלית לאכיפה פלילית, והדגיש את הצורך לשריין את ההליכים הפליליים למקרים חמורים יותר. פסק הדין מדגיש גם את ההשלכות של הגברת האכיפה הפלילית, לרבות התמשכות ההליכים וכפילויות, ומעודד שיקול של סנקציות מנהליות. לסיכום, פסק דינו המקיף של ערכאת הערעור לא רק קובע את הרשעתם וגזר דינם של המשיבים, אלא גם מתייחס לסוגיות חשובות הנוגעות לשיקול הדעת של הפרקליטות ולאיזון בין אכיפה פלילית לאכיפה מינהלית.