בד"מ 62/12

תקציר

פסק הדין מזכה את הנאשם, עו"ד במקצועו, מכל האישומים שיוחסו לו על ידי המתלונן, ועדת האתיקה של מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. התלונה נבעה מכך שהנאשם הציג לכאורה ניגודי עניינים בתיק הוצאה לפועל, מה שהוביל לניגוד עניינים ולהפרת כללי אתיקה. כבוד רשם ההוצאה לפועל העלה חששות לגבי התנהלותו של הנאשם, ועורר את התלונה. עם זאת, בית הדין המשמעתי מצא כי הראיות שהציגה המתלוננת, שהתבססו בעיקר על החלטת הרשם, אינן מספיקות להוכחת האישומים מעבר לספק סביר. הימנעותו של הנאשם מלהביא עדים או ראיות מסוימות נתפסה כבחירה טקטית ולא תרמה להוכחת אשמתו. יתר על כן, בית הדין הדגיש כי הליכים משמעתיים, אף שהם דומים למשפט פלילי, דורשים רף הוכחה נמוך יותר מספק סביר. מכלול הראיות הנסיבתיות לא ביסס באופן חד משמעי את אשמתו של הנאשם. לפיכך, זיכה בית המשפט את הנאשם מחמת הספק הסביר, מבלי שנדרש להתעמק בסוגיית האכיפה הבררנית. שני השופטים, עו"ד באדי חמדן ועו"ד ניר גבאי, הסכימו עם הנימוק, כאשר גבאי ציין כי רמת השכנוע הנדרשת בדין המשמעתי נמצאת איפשהו בין המשפט הפלילי לאזרחי.