רע"א 18984-02-18

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: פסק הדין מתייחס למספר בקשות מקדמיות בתביעה אזרחית של קבלן שביצע עבודות בנייה בנכס בתל אביב ושוכרי הנכס. הקבלן תבע את השוכרים על יתרת החוב לה, בסך 692,784 שקל, ואילו השוכרים תבעו שכנגד בגין ליקויי בנייה והפרת הסכם, ותבעו פיצויים בסך 3,185,046 שקל. הדיירים ביקשו גם הקפאת הליכים בשל סעיף בוררות, שהתקבל תחילה על ידי בית משפט השלום אך בהמשך נדחה בערעור. בית משפט השלום בתל אביב נתן מספר החלטות בבקשות המקדמיות של הקבלן. ראשית, בית המשפט דחה את הבקשה למתן פסק דין נגד נתבעים שלא הגישו כתב הגנה, ומצא כי אין זה ראוי בשלב זה ובהתחשב בכך שרוב הנתבעים היו תושבי חוץ ופעלו ביחד. שנית, הבקשה לנציג הדיירים להצגת ייפוי כוח נדחתה, שכן בית המשפט הכיר בעו"ד אביטן כבא כוח הנתבעים. שלישית, בית המשפט דחה את הבקשה להפקיד את התשלום האחרון ששילמו הנתבעים בקופת בית המשפט, בקובעו כי היא אינה נתמכת בסדרי הדין. רביעית, גם הבקשה לייצוג ייפוי כוח על ידי עורך דינם של הנתבעים נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא סיבה לפקפק בטענת עורך הדין בדבר קיומו של ייפוי כוח. לבסוף, דחה בית המשפט בקשות לקבלת מידע בנוגע לחשבון הבנק אליו הופקדו תשלומי השוכרים ולצו מניעה נגד הנתבעים. הקבלן זכה בעלויות עבור בקשות מקדימות אלה. הקבלן הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטות בית משפט השלום, אך בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בנימוקים שונים. ראשית, ההחלטה על הוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הנמוכה יותר נחשבה בלתי ניתנת לערעור על פי צו בתי המשפט. שנית, חלק מהבקשות המקדמיות נמצאו חסרות בסיס, ובית המשפט הטיל ספק בחוקיות בקשת הקבלן להפקיד כספים בקופת בית המשפט לפני בירור עובדתי כלשהו. שלישית, בית המשפט המחוזי הסכים עם החלטות בית משפט השלום והכיר בהן כהחלטות ביניים מנומקות כראוי שיש לערער עליהן בערעור על פסק הדין הסופי, בהיעדר הוכחת נסיבות חריגות – שלא התקיימו במקרה זה. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור, מה גם שההחלטות לא היו שגויות או בלתי סבירות בעליל. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא נפסקו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה. פסק דין זה משמש תזכורת לדרישות המחמירות בערעור על החלטות ביניים בתיקים אזרחיים, תוך הדגשה כי החלטות מסוג זה נשמעות בדרך כלל במהלך הערעור על פסק הדין הסופי.