ע"פ 8986/16

תקציר

ניתוח משפטי: 1. עקרונות המסדירים ערעורים על פסילה שיפוטית: העניין המדובר כרוך במעמד הפרוצדורלי של בקשת פסילה שהוגשה על ידי מערער לבית המשפט העליון. המסגרת המשפטית, ובפרט סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, מגדיר את סמכות בית המשפט בערעורים הנוגעים להחלטות פסילה. הוראה זו קובעת כי בית המשפט מוסמך לדון בערעורים על החלטות שניתנו על ידי ערכאה נמוכה יותר בנוגע לפסילת שופטים, אך מגבילה במפורש את סמכותו לבחינת החלטות שהתקבלו, ולא את הבקשה הראשונית עצמה. לפיכך, לבית המשפט אין סמכות לדון בדיון מקורי או לדון בבקשה לפסילה שנותרה תלויה ועומדת בפני בית משפט פרוצדורלי או שטרם הוכרעה. 2. נהלי הגשת בקשה ועמידה בהליכים: ההיסטוריה הפרוצדורלית מצביעה על כך שהמבקש הגיש בקשה ראשונה ביום 10.11.2016, אשר נדחתה בשל נספחים חסרים, במיוחד העתקי בקשת הפסילה וההחלטה המתאימה. המשמעות נעוצה בדרישה הפרוצדורלית כי על המבקש לעמוד בנורמות ההגשה, לרבות צירוף מסמכים רלוונטיים, כדי לאפשר לבית המשפט לטפל בבקשה. חידוש הבקשה ביום 21.11.2016 התבסס על הקביעה כי בית המשפט לא השיב לבקשה הראשונית, ולכן הבקשה הוגשה מחדש כמות שהיא. 3. חידוש משפטי ופרשנות של סדרי דין בבתי משפט: עיקרון משפטי בולט המודגם כאן נוגע להבחנה של בית המשפט בין השלב הפרוצדורלי של בקשת הפסילה לבין סמכותו המהותית של בית המשפט. הפסיקה מדגישה כי הביקורת של בית המשפט מוגבלת להחלטות שכבר התקבלו, מה שמחזק את היושרה הפרוצדורלית ומבטיח שהבקשות מטופלות כראוי ברמת המשפט לפני שנשקלת ביקורת הערעור. החוק אינו רואה את בית המשפט כפורום לשיפוט מקורי של בקשות פסילה לפני שבקשות כאלה מוכרעות על ידי בתי המשפט הפרוצדורליים. 4. סיכום והמלצות: בהתחשב בעקרונות לעיל, הבקשה לדחייה מוצדקת כי: - סמכות השיפוט של בית המשפט לפי סעיף 77א(ג) מוגבלת לבחינת החלטות, ולא לבקשת הפסילה הראשונית עצמה. - אין החלטה בבית המשפט בבקשת הפסילה; לפיכך, בית המשפט אינו יכול לדון בערעור על החלטה שאינה קיימת. - המבקש שומר לעצמו את הזכות לערער על החלטת הפסילה לאחר שניתנה על ידי בית המשפט קמא, בתנאי שהוא מצרף את ההחלטה לערעור, תוך עמידה בהליכים משפטיים. חידושים משפטיים ניכרים בתיחום הסמכות הברור של בית המשפט, תוך שמירה על טוהר העניינים ומניעת ביקורת שיפוטית מוקדמת או בלתי מורשית. זה מחזק את העיקרון שלפיו תקינות פרוצדורלית וציות לסמכות שיפוטית הם תנאים מוקדמים לביקורת שיפוטית מהותית.