רע"פ 8507/09

תקציר

הכרעת הדין בתיק זה עוסקת בעיקר בבקשה למתן רשות ערעור על חומרת העונש שהוטל על בית משפט מחוזי בגין עבירות כלכליות, ובפרט עבירות מס. בית המשפט מדגיש כי טיעונים נגד חומרת העונש אינם מצדיקים בדרך כלל דיון אלא במקרים חריגים, ולאחר בחינה מחדש העונש נותר בגבולות הנורמטיביים של עבירות מסוג זה. בית המשפט המחוזי הבחין, ובצדק, בין יסודות נפשיים שונים הנדרשים לעבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, ובחר באישום שעניינו מודעות או רשלנות ולא כוונה. בית המשפט העליון ציין את חשיבותה של הרתעה חזקה מפני עבריינות מס בשל פגיעתה הכלכלית והחברתית המשמעותית. העבירות המדוברות בוצעו על ידי רואה חשבון בשתי חברות, ובאותה עת פנה המבקש ללימודי המשך בראיית חשבון, שבית המשפט המחוזי שקל בהטילו עונש מקל. למרות שהמבקש טען להסרת ברירת המחדל, בית המשפט סבר כי ביטול מחדלים כאלה אינו מונע בהכרח מאסר, תוך הד לפסיקות עבר המדגישות את הצורך בהרתעה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ונגזר על המבקש לרצות שישה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, החל מיום 28.2.2010 במטה מחוז צפון, כפר מרר. בית המשפט גם ביטל את החלטתו הקודמת לעכב את גזר הדין.