ת"א 12404-03-16

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה לקרקע חלופית או לפיצוי כספי בסך 30 מיליון ₪ בגין הפקעת קרקע הממוקמת במוצא. התביעה, שהחלה בשנת 2016, הייתה כרוכה בטעות בזיהוי החלקה, שתוקנה בשנת 2021. התיק נסוב סביב חלקה 8, שהופקעה על ידי משרד התחבורה לטובת הרחבת כביש 1. התובעת, שקיבלה את הזכויות בקרקע באמצעות פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, טענה כי רשויות השלטון לא סיפקו כל פיצוי וכי הייתה להן ציפייה לגיטימית להקים חווה חקלאית או ליזום פרויקט בנייה על הקרקע. הנתבעות, לרבות מדינת ישראל ונתיבי ישראל, טענו כי זכויותיה של התובעת פקעו טרם ההפקעה וכי הם שלחו הודעות בדבר ההפקעה. בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה לסכום הפיצוי המבוקש, וכי הנתבעת רכשה את הזכויות בקרקע לעיבוד חקלאי בלבד. לפיכך, התביעה לקרקע חלופית נדחתה, וכך גם התביעה לפיצויים לא ממוניים. התובעת הייתה זכאית לפיצויי הפקעה מחברת נתיבי ישראל, שנקבעו על סך של 115,378 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו, כאשר התובע ישלם למדינה והנתבע ישלם לנתיבי ישראל סכום מופחת בשל התנהלותם בהליך. פסק הדין עיגן את זכותה של התובעת לקבלת פיצויים הנובעים מפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ומהסכמת הנתבע.