עב"ל 213/98
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה בעניין תביעותיה של המערערת להכרה במצבה הרפואי כקשור לעבודה, אישר בית המשפט כי חשיפה לחומרים מסוכנים במהלך עבודתה כמדריכת אמייל לא גרמה לה ליובש בעיניה ולריריות, ודחה את תביעתה בגין מחלות מקצוע. שני המומחים הסכימו כי תנאים אלה היו סבירים יותר בשל גיל ותהליכים אוטואימוניים פוטנציאליים כמו תסמונת סיורגן, שאינם קשורים לחשיפות במקום עבודתה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתה בנוגע לתסמינים עוריים, והכיר בקשר סיבתי אפשרי לעבודתה למרות "מבחן ההחרגה" שלא הושלם, שכן בעיות העור שלה השתפרו לאחר הפסקת העבודה. בית המשפט היה חצוי בסוגיות נשימתיות; למרות כמה הצעות מומחים לקשר אפשרי, לא היו מספיק ראיות כדי לסווג אותם באופן סופי כאסתמה תעסוקתית. תנאים אחרים שנטענו, כגון בעיות אורתופדיות וקרדיווסקולריות, נדחו בשל חוסר ראיות הקושרות אותם לעבודתה. למרות שבית המשפט הכיר במורכבות ובהיעדר ראיות מקיפות בתיקי חשיפה תעסוקתית, הוא צידד במסגרות המשפטיות הקיימות המיטיבות עם המבוטחים כאשר קיים ספק. משכך, התקבל הערעור בחלקו, מה שזיכה את המערערת בהכרה מסוימת במחלת מקצוע, בפרט בשל בעיות עור, ופסק לה הוצאות משפט צנועות למרות היעדר ייצוגה.
עב"ל 213/98 שרלוט וינמן נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (6.1.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.