ס"ק 62013-10-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש חברות הסעות, שעובדיהן, המאורגנים באמצעות המשיב מס' 1, ביקשו לממש את זכותם לשבות כדי להעלות את שכרם השעתי. העובדים פנו לחברות כדי לנהל משא ומתן בנושא, אך חשו כי בקשותיהם אינן מטופלות כראוי, מה שהוביל אותם להכריז על סכסוך עבודה. החברות, מנגד, טענו כי העובדים לא מיצו את כל האמצעים האחרים ולא פעלו בתום לב. בית הדין הכיר בזכות השביתה של העובדים כמוצא אחרון, אך הדגיש כי חופש זה אינו מוחלט ויש לאזן אותו עם אינטרסים אחרים, לרבות אינטרס הציבור בשירותי תחבורה נגישים. פסק הדין דן באופי השביתה, בהתנהלות הצדדים ובמידתיות הפעולה המתוכננת. בית הדין אמנם הכיר בעמדת העובדים, אך גם מצא כי הם לא נקטו בצעדים חלופיים מספיקים, ולכן השביתה מוקדמת מדי. כתוצאה מכך, נעתר בית המשפט לבקשת החברות לצו מניעה זמני, שמנע את השביתה כמתוכנן. עם זאת, בית המשפט התיר שביתה מצומצמת של שעה בין השעות 14:00 ל-15:00, למעט שירותים באשכולות החדשים של סופרבוס בחיפה ובירושלים, בשל שיתוף הפעולה הלקוי של החברות עם העובדים בנושא זה. כמו כן, הונחו המפעילים לקיים דיאלוג ומשא ומתן רציף עם העובדים ולעדכן לגבי המגעים עם הגורמים הרלוונטיים במהלך שלושת החודשים הקרובים.