ת"א 51783-01-16

תקציר

**ניתוח משפטי: בקשת תרגום כתב תביעה ונספחים** **מבוא** ההחלטה עוסקת בבקשת הנתבעים (המבקשים), בנק דיסקונט לישראל בע"מ ובנק דיסקונט לישראל ניו יורק (להלן: "דיסקונט ניו יורק"), להורות לתובע (המשיב), אריה פרי פומרנץ, לתרגם את כתב התביעה ונספחיו. הבקשה מורכבת משני חלקים עיקריים: תרגום כתב התביעה על נספחיו לאנגלית עבור דיסקונט ניו יורק, ותרגום נספחים בשפות זרות (אנגלית וספרדית) לעברית. **עיקרי הטענות והנימוקים המשפטיים** 1. **תרגום כתב התביעה לאנגלית עבור דיסקונט ניו יורק:** * **טענת המבקשים:** ההמצאה לדיסקונט ניו יורק נעשתה באמצעות נציגו בישראל, אשר אינו מוסמך לקבל כתבי בית דין. לטענתם, המשיב ביקש להימנע מהמצאה מחוץ לתחום השיפוט, כנדרש. הם סומכים את טענתם על החלטות קודמות בהן נקבע שיש לתרגם כתב תביעה גם כאשר ההמצאה היא למורשה של נתבע זר, וכן על אמנת האג בדבר המצאתם בחו"ל. * **טענת המשיב:** הבקשה טורדנית ואין מקום לה בשלב מוקדם. המצאה למורשה בהנהלת עסקים אינה דורשת בקשה להמצאה מחוץ לתחום. בנוסף, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק הוא ישראלי ויודע עברית, והשפה הספרדית היא שפה רשמית באו"ם ובארה"ב. 2. **תרגום נספחים שצורפו לכתב התביעה:** * **טענת המבקשים:** יש לתרגם את כל הנספחים שאינם בעברית (אנגלית וספרדית), מכיוון שלא צורפו תרגומים נוטריוניים. לטענתם, ישנה חובה לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים הנזכרים בו, מתורגמים. * **טענת המשיב:** אין חובה לצרף את כל הנספחים. תוכן המסמכים בספרדית פורט בכתב התביעה בעברית. מרבית המסמכים בשפה זרה הם בידי המבקשים או הופקו על ידם. הטענה לגבי הידיעה בשפות הזרות (עברית, אנגלית, ספרדית) של גורמים מטעמם. **הכרעת בית המשפט** 1. **תרגום כתב התביעה לאנגלית:** * **העיקרון המשפטי:** השופטת רביד מסתמכת על פסק הדין בעניין רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' ליאורה גולדמן. פסק דין זה קבע כי כאשר ההמצאה אינה נעשית לתחומי הרשות הפלסטינית (או גורם שאין להניח כי הוא דובר עברית), אלא לבא כוח ישראלי או למורשה, מתייתר הצורך בתרגום כתב התביעה. המטרה של חובת התרגום היא לאפשר לבעל הדין להבין את ההליכים, למנוע יתרון שרירותי, ולהבטיח שהצדק ייראה. כאשר ההמצאה נעשית לגורם מוסמך שיכול להעביר את המידע לבעל הדין, גם אם בעל הדין עצמו אינו דובר את השפה, החובה לתרגם פוחתת. * **החלת העיקרון על המקרה:** השופטת קובעת כי במקרה זה, ההמצאה לדיסקונט ניו יורק נעשתה על פי תקנה 470 לתקנות סדר הדין האזרחי (המצאה למורשה). בנוסף, שני הנתבעים מיוצגים על ידי בא כוחם בישראל. לפיכך, אין לחייב את המשיב בתרגום כתב התביעה לאנגלית, שכן הדבר היה מייקר את ההתדיינות. 2. **תרגום נספחים:** * **העיקרון המשפטי:** תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת בעל דין לצרף לכתב התביעה את המסמכים עליהם הוא מתבסס. השופטת מציינת כי בניגוד לטענת המשיב, זוהי חובה ולא בחירה. * **ניתוח לגבי השפה האנגלית:** השופטת מאמצת את הגישה לפיה יש לבחון את הצורך בתרגום בהתאם ליחסים שבין הצדדים ויכולתם להבין את המסמכים. במקרה זה, מכיוון שדיסקונט ניו יורק שולט באנגלית, ובהתחשב בכך שהתכתובת האנגלית היא שחילופית בין הצדדים, אין מקום לחייב בתרגום *כל* המסמכים באנגלית. * **ניתוח לגבי השפה הספרדית:** השופטת קובעת שיש מקום לחייב בתרגום המסמכים שצורפו בספרדית, מכיוון שללא תרגומם, בית המשפט לא יוכל להתייחס אליהם. מדובר במסמכים מהותיים שעליהם התובע מסתמך. * **ההחלטה הסופית לגבי הנספחים:** על המשיב לתרגם לעברית את הנספחים שצורפו בספרדית (ב', ד', ה', ח', ט', י', י"א). השופטת מדגישה כי אין די בתרגום חלקי בגוף כתב התביעה, ויש להגיש תרגום של המסמכים בשלמותם. התרגום ייעשה באופן נוטריוני. **היבטים חדשניים או משמעותיים** * **פרשנות תקנה 470 והשלכותיה על חובת התרגום:** ההחלטה מדגישה את המשמעות של המצאה לפי תקנה 470 (המצאה למורשה) על חובת התרגום. השופטת שואבת מהלכת בית המשפט העליון (רע"א 9048/07) וקובעת שבהינתן שההמצאה נעשתה כדין למורשה, וקיים ייצוג משפטי בישראל, הצורך בתרגום כתב התביעה נחלש באופן משמעותי. הדבר נובע מהרציונל כי המורשה או עורך הדין יוכלו להעביר את המידע לבעל הדין הזר, וכן מהרצון להימנע מהכבדת עלויות מיותרות על ההליך. * **הבחנה בין סוגי תרגום:** בית המשפט מבחין בין תרגום כתב התביעה כולו (שהוחלט שלא לחייב בו באנגלית) לבין תרגום נספחים ספציפיים. לגבי הנספחים, השופטת מפעילה שיקול דעת מבוסס על מהות המסמכים, היקפם, והשלכותיהם על יכולת בית המשפט לדון בתיק. * **חיוב בתרגום נוטריוני:** החידוש או הדגש בהחלטה הוא קביעת חובת תרגום נוטריוני של הנספחים בשפה הספרדית. הדבר נועד למנוע מחלוקות עתידיות בנוגע לאותנטיות ודיוק התרגום, ובכך לייעל את ההליך השיפוטי. * **שימוש בפרשנות תכליתית לחובת התרגום:** בית המשפט אינו רואה את חובת התרגום כפורמלית בלבד, אלא בוחן את מטרותיה - הבנת ההליך, שוויון בין הצדדים, והבטחת הליך הוגן. כאשר מטרות אלו מושגות בדרכים אחרות (כמו באמצעות עורך דין או שליטה בשפת המסמך), חובת התרגום עשויה להתבטל או להיות מוגבלת. **סיכום** ההחלטה מציגה גישה פרגמטית ומאוזנת לסוגיית תרגום מסמכים בהליכים משפטיים. היא שואבת מעקרונות דיוניים ומהלכות קודמות, תוך התאמתם לנסיבות המקרה הספציפי. ההחלטה מצמצמת את חובת התרגום במקרים בהם ניתן להשיג את מטרותיה בדרכים יעילות ופחות יקרות, אך מחייבת תרגום מדויק (נוטריוני) כאשר הדבר חיוני להבנת בית המשפט את מהות המחלוקת, כפי שבא לידי ביטוי בצורך לתרגם את המסמכים בשפה הספרדית.