פע"מ 11074-04-19

תקציר

פסק דין זה דן בבקשה להארכת צו פיקוח למשך שנתיים נגד משיב שהודה בתקיפת קטינים ובביצוע מעשים מגונים בהם. המשיב היה נשוי לאמם של הקטינים והתגורר עמם. הצו הוצא לראשונה בשנת 2017 מכוח חוק ההגנה על הציבור מפני עבירות מין. בית המשפט בוחן את הגורמים הסטטיים והדינמיים שהוצגו בדו"ח מעריך המסוכנות, שעמדו בבסיס בקשת ההארכה. נמצא כי בחוות הדעת של פקיד השומה נפלו פגמים הנוגעים לחוסר שקיפות במתודולוגיה ובכלי ההערכה בהם נעשה שימוש, מה שהוביל למסקנה לא מדויקת בדבר מסוכנותו המינית של המשיב. הגורמים הסטטיים, שהם נתונים בלתי משתנים הקשורים לעברו של המשיב, נבחנים באופן פרטני. הם כוללים את גיל המשיב, הסדרי מגורים, הרשעות קודמות, גזרי דין קודמים ואופי הקורבנות. בית המשפט מוצא כי ציון המשיב בגורמים אלה מציב אותו ברמת "סיכון ממוצעת", שאינה שונה מההערכה הקודמת. גורמים דינמיים, אשר עשויים להשתנות עם הזמן, נבדקים גם. אלה כוללים התנערות של המשיב מאחריות, חוסר אמפתיה וחוסר תובנה לגבי מעשיו. בית המשפט מכיר בהכחשה החלקית של המשיב, אך מציין כי חלף זמן מאז שחרורו ללא עבירות מין נוספות או הפרות של תנאי הפיקוח עליו. עובדה זו, יחד עם גורמים דינמיים נוספים שלא נלקחו בחשבון על ידי פקיד השומה, מצביעה על הפחתת מסוכנותו. לסיכום, בית המשפט קובע כי אין להאריך את צו הפיקוח אלא לבטלו, שכן הפגמים בחוות דעתו של פקיד השומה מערערים את הבסיס להארכתו. ההחלטה לבטל את הצו תיכנס לתוקף בדצמבר 2019 ותאפשר למבקש לדון בערעור.