רע"פ 11623/05

תקציר

המדינה ואיגוד הערים הגישו כל אחת ערעור בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין אחריות העמותה לאי מניעת מפגע בריאותי המועבר על ידי יתושים בנחל. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם ניתן לראות בעמותה "מחזיק" בנחל, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, ולפיכך אחראית לעבירה. בית המשפט הגיע למסקנה כי האגודה אכן עמדה בקריטריון של מחזיק, שכן הייתה לה שליטה מעשית על הנחל לצורך הדברת יתושים. מסקנה זו התבססה על תפקידה המפורש של העמותה, על מימון הרשויות המקומיות להדברת יתושים ועל פעילותה העצמאית בפועל בתחום הרלוונטי. המונח "מחזיק", אף שאינו מוגדר באופן ממצה בפקודה, פורש באופן רחב כך שיכלול גם מי שיש לו שליטה מעשית על מקום להגשמת תכלית הפקודה להבטיח את בריאות הציבור. השליטה, הנגזרת ממושג ההחזקה, נבחנה בהקשר הספציפי של פקודת בריאות העם. בנוסף, קיומם של גורמים אחראים אחרים לא שלל את אחריותה של העמותה, שכן הפקודה התאימה למספר מחזיקים. בית המשפט הציע לקבל את ערעור המדינה ולדחות את ערעור העמותה, מה שהוביל להרשעת האגודה בשתי העבירות לפי פקודת בריאות העם. עם זאת, בהתחשב בכך ששני הצדדים הסכימו כי מדובר בעניין עקרוני, בית המשפט לא ראה סיבה להגדיל את הקנס שהטיל בית המשפט המחוזי. השופטת חיות והנשיאה גרוניס הסכימו עם פסק הדין.