רע"א 247/01

תקציר

פסק הדין דן בערעור שעניינו של מבקש שנפגע בתאונת דרכים בשנת 1988, בבקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בנוירולוגיה ובאא"ג, לאחר שמומחה לרפואת עיניים, בהסכמת שני הצדדים, אישר כי המבקש נכות לצמיתות בשיעור של 20%. בתחילה דחה בית המשפט את הבקשה, בטענה כי אין די ראיות רפואיות ב-12 השנים שחלפו מאז התאונה כדי להצדיק מינויים אלה. עם זאת, בא כוח המבקש הדגיש תלונות עקביות על כאבי ראש ולחץ עיניים בתקופה זו, כולל הפניה לנוירולוג משנת 1996. למרות הספקנות הראשונית של בית המשפט, החלטת הערעור הכירה בכך שמניעת מינוי מומחה מטעם תובע עלולה לעכב הוכחת נכות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ערכאת הערעור, בהתחשב במסמכים הרפואיים הקיימים ובהמלצת רופא העיניים, החליטה למנות מומחה לנוירולוגיה. המומחה יעריך את נחיצותו של מומחה EEG, שכן לא היו אינדיקציות או בקשות קודמות בתחום זה, אם כי המלצתו העתידית של המומחה הנוירולוגי עשויה להשפיע על החלטה סופית. הערעור התקבל, בית המשפט המחוזי הורה למנות מומחה לנוירולוגיה, והמשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 10,000 ₪.