ת"א 10341-03-14

תקציר

המבקשים, גב' עיסא חדיגה, מר פתחי סרסור ומר עיסא חמדאללה עבד אל-רחים, ביקשו צו מניעה זמני שיאסור על רשות מקרקעי ישראל (המשיבה) לבצע צווים להרחקתם ממקרקעי ציבור עד להכרעה בתביעת החזקה בהם. על הקרקע המדוברת, הממוקמת בכפר קאסם, עומדים כעת שמונה צווי פינוי הנידונים בשלושה מקרים שונים. המבקשים טענו כי הם מחזיקים במקרקעין שנים רבות וכי הצווים הוצאו בחוסר תום לב. עוד נטען, כי המשיב פעל באופן בלתי הוגן וסלקטיבי, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן צו המניעה. עם זאת, המשיב טען כי מדינת ישראל היא הבעלים הרשום של הקרקע וכי למבקשים אין כל ראיה לזכויותיהם בה. בנוסף, טען המשיב כי הבקשה הוגשה מחוץ למגבלת הזמן הקבועה בחוק וכי הטענה הקודמת בעניין הצווים נדחתה על ידי המבקשים עצמם. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את טענות הצדדים, החליט לדחות את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. נמצא כי המבקשים, למעט גב' חדיגה, לא הוכיחו עילת תביעה לכאורה, שכן לא הציגו כל ראיה לזכויותיהם במקרקעין. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, בהתחשב באינטרס הציבורי בהגנה על זכויות הציבור במקרקעי ציבור ובמניעת פלישה לאותן מקרקעים. עוד הדגיש בית המשפט כי המבקשים לא הגישו את בקשתם בתוך פרק הזמן המותר בחוק, דבר המעיד על חוסר תום לב. משכך, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, והמבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 26.4.2014.