ת"צ 4672-01-20

תקציר

התיק נסוב סביב חוקיותו של תשלום קבוע שספק גז ביתי גובה מלקוחותיו. לטענת המבקשת, מאחר שהמונח "תשלום קבוע" אינו נזכר בחוזה האחיד, אלא מתייחס ל"דמי שימוש", אין המשיבה יכולה לגבות תשלום זה. המשיב, לעומת זאת, טוען כי "דמי השימוש" הנזכרים בחוזה מקיפים את התשלום הקבוע והם למעשה זהים. השופטת אסתר שטמר בוחנת ביסודיות את הבסיס החוזי והמשפטי לשתי הטענות. היא מסכמת כי כוונת המחוקק מאחורי המונח "תשלום קבוע" היא לתפוס את כל התשלומים שאינם קשורים ישירות לצריכת גז, אשר החוזה כולל גם תחת המונח "דמי שימוש". לפיכך, שטמר מוצא כי יש לפרש את שני המונחים כמתייחסים לאותו מושג וכי למשיבה יש בסיס משפטי וחוזי לגביית התשלום הקבוע. יתר על כן, היא מדגישה כי טענת המבקש מתמקדת בעיקר בהבדל הסמנטי בין התנאים ואינה מעוררת שאלות אמיתיות של עובדה או משפט. לפיכך, היא דוחה את הבקשה לתביעה ייצוגית, ומציינת כי יהיה זה שימוש בזבזני במשאבים ציבוריים כדי לקדם את העניין. בנוסף, היא מורה למבקש לפצות את המשיב בגין הוצאותיהם, וקובעת את הסכום על 12,000 ₪.