תמ"ש 2480/04

תקציר

פסק דין זה דן בתשלומי מזונות עבור ילד קטין שנולד מחוץ לנישואין והוריו כבר אינם יחד. האם, שהיא ההורה המשמורן, הגישה את התביעה לבית המשפט בדרישה לתשלום מזונות מהאב. השופט פותח בסיכום מצבם הכלכלי של שני ההורים. הכנסתה של האם צנועה, עובדת כמנקה המכניסה 1,400 ש"ח, והאב סובל מנכות עקב ניוון שרירים ומקבל קצבה חודשית של 3,686 ש"ח יחד עם קצבת ניידות. לאחר מכן משרטט השופט את ההלכות הרלוונטיות ואת הפסיקה הקודמת בנושא. על פי הדין העברי, שהוא הדין האישי החל במקרה זה, חובת האב לדאוג למזונות ילדו הקטין עד גיל 15 היא מוחלטת ובלעדית. עם זאת, חלק מהשופטים פירשו את החוק באופן שונה, תוך הסתמכות על תקנה של הרבנות הראשית המרחיבה את חובת האב מגיל 6 לגיל 15. תקנה זו, אף שהיא מוכרת בדרך כלל, זכתה לפרשנויות שונות, כאשר חלק מהשופטים טענו לגישה שוויונית יותר לתשלומי מזונות. לאחר מכן מתייחסת השופטת לטענות האב הנתבע לאי תשלום מזונות. האב טוען כי התקנה אינה תקפה וכי בתו "נולדה מהמקום הפנוי", כלומר נולדה מחוץ לנישואין, ולכן אין לחייבו בתשלום מזונות כלשהם. השופט מנתח ביסודיות טענות אלה ומגיע למסקנה כי הן פסולות. באשר לטענת האב לאי יכולת לשלם, השופטת מסכימה כי מצבו הכלכלי של האב צנוע, אך פוסקת כי עליו לשלם מזונות חודשיים בסך 1,600 ש"ח, שייגבו מהמוסד לביטוח לאומי ולא ישירות מהאבי. סכום זה כולל סעיף לילד ויותאם לעליית יוקר המחיה. תשלומי המזונות יופחתו בשני שלישים כאשר הילד יגיע לגיל 18 או יתחיל שירות חובה בצה"ל, ויימשכו עד הגיעו לגיל 21 או עד לשחרורו מצה"ל. עוד מורה השופט כי קצבת הילדים של המל"ל תשולם לאם בנוסף למזונות. לבסוף, דוחה השופטת שתי טענות נוספות הנוגעות להחזר הוצאות עבר ושינוי שם, שכן התובעים זנחו אותן בסיכומיהם. פסק הדין מדגיש את הצורך לפרש את המשפט האישי בהתאם לערכים מודרניים, תוך חתירה לשוויון בין ההורים וטובת הקטינים, תוך הקפדה על שמירה על זכויות היסוד של הקטינים לפרנסה סבירה.