ע"פ 8325/15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעדותה של נפגעת נפש שנפגעה בעבירות מין על ידי אחיה, ובמשקל שיש לתת לה. בית המשפט מרחיב על הקשיים הכלליים בגביית עדויות מסוג זה, ועל הסוגיות הספציפיות העולות במקרה זה בדבר מהימנותה וקבילותה של עדותה של המתלוננת. פסק הדין מתייחס גם לשימוש בהודעותיה הקודמות של המתלוננת בפני חוקר מיוחד, ולמשקל שיש לתת להן. לאחר ניתוח הראיות והעדויות שהוצגו, מגיע בית המשפט למסקנה כי עדותה הראשונית של המתלוננת והחקירות שנערכו לאחר האירועים הן אמינות ועקביות, ויש לייחס להן אמינות רבה. לעומת זאת, עדותה המאוחרת של המתלוננת, שבה חזרה בה מדבריה הקודמים, נמצאה בלתי אמינה וסותרת, ולפיכך לא ניתן לה משקל. בית המשפט מזכיר בקצרה גם את גרסתו של המערער, שנמצאה מעוררת שאלות, ואת עדותו בעבירות איומים, שנמצאה משכנעת. בהתייחסו לגזר הדין מדגיש בית המשפט את חומרתן של עבירות מין בתוך המשפחה, ובפרט כלפי קטינים, ומציין כי העונש שהוטל על המערער – שאינו חורג ממדיניות הענישה הרווחת – אינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. לפיכך, הערעור נדחה על כל חלקיו.