ת"א 1160/95

תקציר

פסק הדין סובב סביב תאונת דרכים שהובילה למותה של עפרה דוד, והותירה את בעלה, דוד, ושתי בנותיה, רנית ודורין, כתלויים. התביעה, שהגישו דוד ובנותיו, מבקשת מהנתבעת פיצויים בגין נזקים שונים לרבות הוצאות קבורה, אובדן הכנסות ואובדן שירותי אם ואישה. בית המשפט הכיר בתחולת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובקשר הסיבתי בין התאונה למוות. הטענה העיקרית היא קביעת הנזקים והפיצוי הראוי. טענת התובעים לאובדן השתכרות אינה משכנעת ברובה בשל היעדר ראיות ומהימנות מספיקות. בית המשפט מוצא כי אין זה סביר שעפרה נשאה אך ורק בעול העבודה החקלאית, עבודות הבית והטיפול במשפחתה, במיוחד לאור הריונה והיעדר כל סידורים לטיפול בילדיה. בית המשפט מעריך את כושר השתכרותה של עפרה בעת מותה בכ-2,600 שקל לחודש. דוד זכאי אפוא לפיצוי בגין חמישה חודשי אובדן הכנסה, המחושבים לפי 2,600 שקל, יחד עם חלקו בהוצאות משק הבית בעבר. הבנות זכאיות לפיצוי של חמישית מסכום זה עד הגינן לגיל 18 ושליש עד הגינן לגיל 20. עבור אובדן שירותי האם והאישה, דוד מקבל 5,000 שקל, ואילו רנית ודורין מקבלות 110,000 שקל ו-125,000 שקל, בהתאמה. סכומים אלה מכסים הפסדים בעבר ובעתיד. העיזבון מקבל 7,500 ₪ עבור הוצאות מצבה וקבורה, כאשר הריבית מחושבת מיום הקבורה. עוד קובע בית המשפט כי הנתבעת אינה זכאית לניכוי כלשהו בגין פיצויי המוסד לביטוח לאומי, שכן תביעת קצבת השאירים נדחתה. לבסוף, הנתבע מחויב לשלם לתובעים את הסכומים הנקובים, לרבות פיצויים בגין הפסדי שכר, שירותי אם ואישה והוצאות קבורה. הפיצויים המיועדים לקטינים יוחזקו בנאמנות או יופקדו בקופת בית המשפט. כמו כן נפסקים לתובעים הוצאות משפט, המחושבות בשיעור של 13% מסכומי הפיצוי, כולל מע"מ. פסק הדין יינתן שלא בפניו, והפיצוי לקטינים יטופל בהתאם להנחיות בית המשפט.