רע"א 8485/05

תקציר

נהג משאית, המשיב, נפגע בתאונת דרכים ותבע את המבקש, מבטחת הרכב בו נהגו, בבית משפט השלום בירושלים לקבלת פיצויים. המומחה האורתופדי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי למשיב נקבעה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 10% ונכות זמנית למשך תשעה חודשים. המשיב ביקש למנות מומחה נוסף לרפואה תעסוקתית, אך בית משפט השלום דחה זאת ובסופו של דבר קבע נכות תפקודית בשיעור של 6%. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי, אשר פסק לטובתם, וקבע כי היה על בית משפט השלום למנות מומחה תעסוקתי. המבקש ערער על החלטה זו, אך נדחה בבית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה. התיק נסוב סביב החלטות הערכאות הנמוכות בעניין מינוי מומחה רפואי נוסף שיעריך את כשירותו של המשיב לעבוד כנהג משאית לאחר פציעתו. החלטת בית המשפט המחוזי נתמכת בפסיקה קודמת, המדגישה את אופייה הסובייקטיבי של הערכת כושר ההשתכרות על פי נסיבות פרטניות, ואת החשיבות של מתן תשתית עובדתית מספקת להחלטות בית המשפט. מאחר שהאורתופד שמונה לא הצליח לקבוע את יכולתו של המשיב לנהוג במשאיות, יש צורך במומחה נוסף ברפואה תעסוקתית לבירור סוגיה זו, למרות אחוזי הנכות הנמוכים. ההחלטה על מינוי מומחה נתונה בידי בתי המשפט, ובמקרה זה קבע בית המשפט המחוזי כי מינוי מומחה נוסף היה ראוי, החלטה הנתמכת בחומר הראיות ובפסיקה קודמת.