בג"צ 3368/10

תקציר

פסק הדין דן באיזון בין חירות הפרט לבין ביטחון המדינה, תוך הכרה בזכות החוקתית לחירות המעוגנת בסעיף 5 לחוק היסוד. היא מכירה באתגרים הביטחוניים הייחודיים בשטחים, אך מדגישה את חשיבותה של הביקורת השיפוטית לשם הגנה על זכויותיהם של חשודים. העותרים טוענים כי דיני המעצר הנוכחיים פוגעים בזכויות האדם, בעוד שהמשיבים מגנים עליהם כנחוצים לביטחון. בית המשפט מכיר בתיקונים האחרונים שעשו המשיבים לקיצור תקופות המעצר ומכיר במאמציהם. עם זאת, הוא מוצא שלוש סוגיות עיקריות הדורשות התייחסות נוספת: מעצר קטינים פלסטינים, מעצר בגין עבירות שאינן ביטחוניות ותקופות מעצר. חרף דחיית העתירות בעניינם של חשודים בגירים בעבירות ביטחון, מורה בית המשפט למשיבים לשקול מחדש את שלוש הסוגיות ולמסור עדכון עד ליום 15.9.2014. היא משבחת את התקדמות המשיבים אך קוראת לפעולות נוספות להגנה על זכויות האדם, במיוחד על קטינים, ומצפה להערכות סדירות ולהקלות עתידיות אפשריות בנוגע לדיני מעצר. פסק דין זה נועד לאזן בעדינות בין חירויות הפרט לבין הביטחון הלאומי במציאות המורכבת של השטחים.