בג"צ 394/72

תקציר

בג"ץ דן בשתי עתירות שעניינן תוכנית להקמת בית מלון על חלקת אדמה בגבעה הצרפתית בירושלים. העותרים בבג"ץ 394/72, החברה שרכשה את הקרקע לבניית מלונאות ואחד ממנהניה, טענו כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חרגה מסמכותה. בתוך כך, בג"ץ 410/72 הוגש על ידי פרופסור לגיאוגרפיה עירונית באוניברסיטה העברית, סטודנט ואזרח נוסף. לטענתם, החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית המלונאית אינה חוקית. בית המשפט קבע כי על העותרים למצות תחילה את כל הסעדים המנהליים בטרם יפנו לבג"ץ, חובה זו גם כאשר נטען כי פעולת הרשות אינה מוסמכת. יתר על כן, רק מי שיש לו אינטרס אמיתי או אינטרס אישי ישיר יכול לעתור לבית המשפט. המרצה באוניברסיטה והאזרח לא הגישו התנגדויות לוועדה המחוזית, ולכן טענותיהם נדחו. למרות שהעותרת ייצגה את אגודת הסטודנטים בפני הוועדה המחוזית, בית המשפט מצא כי לאגודת הסטודנטים אין זכות לעמוד, שכן אין לה עניין ממשי בתוכנית. בית המשפט דחה גם טענות בדבר אופיים הציבורי של הדיונים והשתתפותו של נציג מינהל מקרקעי ישראל, בשל היעדר תביעות במועד בוועדה המחוזית ועיכוב יתר בהבאתם לבג"ץ. בעניין בג"ץ 394/72 קבע בית המשפט כי על החלטת הוועדה המקומית לתקן את התכנית היה צריך לערער תחילה בפני הוועדה המחוזית. בעקבות זאת בוטלו שני הצווים המותנים, והעתירות נדחו. בשני המקרים חויבו העותרים לשלם הוצאות לוועדות המקומיות והמחוזיות.