רע"א 2980/08

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסכסוך בין שני צדדים שהיה להם הסכם מיזם משותף למפעל בנצרת שייצר חוטי ספנדקס אלסטיים. המחלוקת הובילה לבוררות בשווייץ, שהסתיימה במתן פסק דין לאחד הצדדים. בפסק הבוררות נקבע כי הצד השני נדרש לשלם סכום של 7.5 מיליון דולר. לאחר מכן פנה הצד המפסיד לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לדחות את פסק הדין בטענה שהוא נוגד את תקנת הציבור, אך בית המשפט המחוזי פסק לטובת אכיפת פסק הבוררות. הדבר הוביל את הצד הנפגע להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. במהלך הליך הערעור ביקש המבקש למשוך את בקשתו למתן רשות ערעור, תוך שהוא מציין כי ברצונו לבצע את פסק הבוררות. המשיבים התנגדו לדחיית הבקשה אלא אם כן המבקשים ישלמו את הוצאותיהם. המבקשים, בתגובה, טענו כי הבקשה הראשונית מוצדקת בשל כניסתה של סימסט להסכם בחוסר תום לב. עוד נטען, כי המשיבים סירבו לקיים את פסק הבוררות. עם זאת, בית המשפט מצא כי נימוקי המבקשים לשינוי עמדתם ולמשיכת הבקשה אינם מהווים הצדקה מספקת להוצאות שנגרמו למשיבים בהליך. בית המשפט הורה למבקשים לשלם למשיבים את הוצאות המשיבים, שנקבעו על סך של 10,000 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי המבקשים לא קיבלו את הסעד המבוקש וכי הם אחראים להוצאות שנגרמו למשיבים עקב פתיחת ההליך וביטולו לאחר מכן.