ה"פ 166/03

תקציר

המבקשים והמשיבה התקשרו בהסכם שכירות ל-25 שנה להקמה והפעלה של תחנת דלק. המשיבה, פז, התחייבה לשלם למבקשים דמי שכירות חודשיים. ההסכם פירט הוראות לעניין חישוב אגרות אלה. פז הודיעה על כוונתה להפחית את דמי החכירה, מה שהוביל את המבקשים לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי, בבקשה להורות לפז לקיים את ההסכם. פז התנגדה לכך וטענה כי המבקשים הפרו את ההסכם. במקביל ביקשו המבקשים צו מניעה זמני שיחייב את פז לשלם את דמי החכירה החודשיים בהתאם להסכם, עד להכרעה בתובענה העיקרית. בית המשפט מצא כי הבקשה לסעד הצהרתי מהווה כסות לתביעה כספית וככזו אינה ראויה. עם זאת, היא נעתרה לבקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני, המורה לפז להמשיך ולשלם את דמי החכירה החודשיים עד למתן פסק הדין בתובענה העיקרית, בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה. למבקשים ניתנה רשות לתקן את תביעתם ולהגיש הצהרה חדשה, תוך בחירה האם לדרוש תשלום מלא של כל דמי החכירה הצפויים או תשלום לתקופה קצרה יותר. את התביעה המתוקנת היה צריך להגיש בתוך 30 יום, ועם הגשתה ייכנס צו המניעה הזמני לתוקף. בית המשפט הדגיש כי פסק הדין אינו מרמז על הצלחת התביעה העיקרית, אלא נועד למנוע נזק בלתי הפיך למבקשים.