ע"א 5466/97
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור התקבל בעקבות סכסוך בין שתי חברות, ארד ופלד, שבו פסק בורר חייב את פלד לשלם לערד סכום כסף. משעלו בתוהו ניסיונותיה של ארד לגבות את החוב, הם תבעו את שותפו של פלד, המשיב, לבית המשפט המחוזי למימוש פסק הבוררות, אך התביעה נדחתה. המערערת, ארד, טענה כי מאחר שפלד והמשיב היו שותפים, המשיב אחראי במשותף לחובו של פלד כלפי ערד. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי לשניים אכן הייתה שותפות, וכי פסק הבוררות התייחס לעסקי השותפות, אך המשיב לא ידע על הליכי הבוררות ולא אישר אותם, ועל כן לא ניתן לכבול אותו לפסק הבוררות. בערעור לבית המשפט העליון הסכימו השופטים עם ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי ובחרו שלא להתערב. באשר לשאלה המשפטית קבעו השופטים כי בעוד שבדרך כלל לשותף יש סמכות לחייב את השותפות ואת שותפיה בעניינים הנוגעים לעסקי השותפות, קיים חריג לעניין הליכי בוררות, המחייבים הסכמה מפורשת של השותף. מאחר שלא הייתה מחלוקת כי המשיב לא אישר במפורש את קיום הבוררות, דחה בית המשפט העליון את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי.
חקיקה מקושרת
ע"א 5466/97 יעקב עוזיאל - עו"ד, עליון (18.11.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.