ת"פ 2634-02-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בשני אישומים נפרדים הנוגעים לעבירות סביבתיות שביצעו שמונה נאשמים באזור התעשייה של כפר אזאר ובחלקה סמוכה. באישום הראשון, שעניינו הימצאות פסולת בחלקותיו הפרטיות של נאשם 1, לא מצא השופט די ראיות לביסוס כל האישומים. בשל מיקומו המבודד של אתר התעשייה והיעדר נתיבים ברורים דרכו, לא הוכחה טענת התביעה כי הנאשמים השליכו פסולת בשטחים ציבוריים. עוד קובע השופט כי עצם הימצאות הפסולת ברכושם של הנאשמים אינה מספיקה כדי להרשיע אותם ללא ראיות מי השליך אותה, במיוחד בהתחשב בכך שבאזור פעלו אתרי פסולת בלתי חוקיים נוספים. יתר על כן, חלק מתצפיות הפסולת היו משנת 2010, מה שהופך את החיובים למיושנים בשל התיישנות. עם זאת, השופט מוצא את הנאשם מס' 1 אשם בהפעלת תחנת מעבר פסולת ללא רישיון בחלקות 68-69 ו-92-94 במהלך חודש יוני 2013. הראיות, כולל סרטונים ועדויות של עדים, תומכות בהפעלת תחנת מעבר ללא רישיון לפסולת בניין. הנאשם מס' 1 הורשע גם בהפעלת עסק ללא רישיון להפרדת פסולת בניין באזור התעשייה בחמש הזדמנויות. השופט זיכה את הנאשם מס' 1 מהאישומים הנוגעים להפעלת אתר לסילוק פסולת בלתי מורשה ואי עמידה בדרישות החוק לאתרי פסולת, שכן הראיות אינן תומכות בטענות אלה. נאשמת מס' 2 זוכה מכל האישומים הקשורים לסעיף הראשון, למעט אי ביצוע צו לשמירה על ניקיון, בו היא מורשעת יחד עם נאשם מס' 1. נאשמים 3, 4, 5, 6 ו-7 זוכו מכל האישומים בסעיף הראשון. באשר לאישום השני בגין חלקה 181, זיכה השופט את הנאשמים 1, 2 ו-8 מהעבירה של השלכת פסולת באתר בלתי מורשה, שכן אין די בכתב האישום כדי לטעון זאת. השופט אינו מוצא די ראיות כדי להרשיע את נאשם מס' 2 ביתר סעיפי האישום הנוגעים לסעיף זה. עם זאת, נאשם מס' 1 נמצא אשם בכך שלא ציית לצו לשמירת הניקיון בחלקה 181, שכן לא נקט בכל האמצעים האפשריים כנושא משרה בתאגיד כדי למנוע את העבירה שביצעה אחת מחברותיו ועובדיה. נאשם 8 זוכה מאשמת השלכת פסולת ברשות הרבים בשל הגנה משפטית וטיעוני אכיפה בררנית. בסיכומו של דבר, הורשע הנאשם מס' 1 בהפעלת תחנת מעבר פסולת ללא רישיון, הפעלת עסק ללא רישיון להפרדת פסולת, אי קיום צו לשמירה על ניקיון והפרת אחריות התאגיד. הנאשם מס' 2 מורשע רק באי ביצוע צו לשמירה על ניקיון. נאשמים 3, 4, 5, 6, 7 ו-8 זוכו מכל אשמה.