ת"א 53930-08-16

תקציר

התובעת טענה כי יש לדחות את בקשת הנתבע לשחרור בערבות בשל שיהוי מיותר וחוסר תום לב, וכן בהיעדר שינוי נסיבות. עוד טענו כי נכסיהם שועבדו לבנק הפועלים וכי הם ישות משפטית נפרדת מבעליהם, שהיה מעורב בהליך פשיטת רגל נפרד. מנגד, הנתבעת טענה כי לא היה שיהוי בהגשה וכי פסק הדין שניתן לאחרונה נגד בעלי התובעת, שעסק בהברחת נכסים, מצדיק את בקשתם. בית המשפט בחן את הבקשה לפי סעיף 353א לחוק החברות, המחייב חברה תובעת להוכיח יכולת לשלם את הוצאות הנתבע או להראות כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות דרישת ערבות. התובעים לא הביאו כל ראיה לאיתנותם הפיננסית, ובית המשפט מצא טעם בחששותיה של הנתבעת מפני הברחת נכסים בשל פסק הדין נגד בעליה של התובעת. עוד ציין בית המשפט כי תשלום הוצאות קודמות על ידי התובעת והטענה כי בנק הפועלים יתמוך בהן אינן מבוססות. מאחר שהתובע לא עמד בדרישות להתחמקות בערבות ובהתחשב בסכום המשמעותי הכרוך בתביעה, פסק בית המשפט לטובת הנתבע והורה לתובע להפקיד 900,000 ₪ כבטוחה להוצאות הנתבע. סכום זה נחשב לאיזון הוגן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכויות הקניין של הנתבע. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ולא נפסקו הוצאות נוספות.