ת"א 1273/00

תקציר

התובע, מר דוד שחר ארג'י, הגיש תביעה נגד שירותי בריאות כללית, מדינת ישראל ועיריית תל אביב, בטענה כי רשלנותן הרפואית הובילה לשיתוקו מוחין ולנכותו הנוירולוגית הקשה. האירועים התרחשו בשנת 1976 כאשר התובע היה בן פחות משלושה חודשים וסבל ממחלת שלשול קשה שגרמה לאיבוד נוזלים ולהתייבשות קשה, וכתוצאה מכך נגרם נזק מוחי. התובע טען כי הנתבעים לא סיפקו אבחון וטיפול נאותים, דבר שהוביל לנזק מוחי בלתי הפיך. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו להוכיח את טענותיו. ההחלטה נבעה בעיקר מהשיהוי הרב בהגשת התביעה, שהביא להיעדר מסמכים רפואיים חיוניים ונתונים ראייתיים. השופט ניתח בהרחבה את אחריותו של כל אחד מהנתבעים ולא מצא כל ראיה לרשלנותם או לקשר סיבתי בין התנהגותם הרפואית לבין פציעתו של התובע. בנוסף, גם התביעה נגד עיריית תל אביב נדחתה בשל התיישנות. השופטת ייחסה את היעדר הראיות לאיחור של התובע בהגשת התביעה והטילה עליו את האחריות לפערי הראיות. כתוצאה מכך, השופט הורה לתובע לשאת ב-50% מהוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין, בעוד שלא ניתן צו בדבר הוצאות צד ג'.