ת"א 28200-04-16

תקציר

הרשם דוחה את הבקשה לביטול היתר האמצאה מחוץ לתחום, אשר ניתן לתובע. הרשם מצא כי התובע עמד בתנאים להיתר ההמצאה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. ראשית, קיימת עילת תביעה, שכן התובעת הראתה כי תביעתה נופלת בגדר עילות ההמצאה המפורטות בתקנה. היא מבקשת, בין היתר, תביעות כספיות בגין הפרת חוזה בתוך מדינת ישראל, וצו מניעה נגד הפצת מוצרים מפרים בישראל - שניהם עילות להמצאה על פי התקנה. שנית, ישראל היא הפורום המתאים בהשוואה לפורומים חלופיים אחרים, בהתחשב בכך שרוב השיוכים - כולל הזיקה המרבית - הם לישראל. לטענות המבקשים בדבר אי התאמתו של הפורום הישראלי - תאילנד, הונג קונג או איטליה - אין משקל רב, ונראה כי גם הרמה המעשית של ההתדיינות בישראל עדיפה. ההחלטה לדחות את הבקשה מתבססת גם על הקביעה כי התובע הוכיח באופן משכנע כי מתעוררת שאלה כבדת משקל שיש לבחון לגופה. הרשם נוקט משנה זהירות, כנדרש במקרים של היתרי המצאה בחו"ל, ומציין כי על הנתבעים ליהנות מההחלטה במקרה של ספק. בנוסף, הרשם אינו מוצא כל הצדקה לטענת המבקשים כי בית המשפט נעדר סמכות לדון במר רקח, ורואה את הטענות בדבר הכרה אגבית בפסק הדין כמיותרות. המבקשים נדרשים לשלם לתובע את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, הנקבעים על סך של 20,000 ₪.