ע 1853/07

תקציר

נגד קסאם מרואן חסיב ברגותי הוגשו שני כתבי אישום, אחד מהם ייחס לו עבירה אחת של ירי לעבר אדם וארבע עבירות של ניסיון להריגה בכוונה. על פי כתב האישום, ברגותי השתתף במספר אירועי ירי בשנים 2001 ו-2002. באישום השני יוחסו לו שתי עבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת וביצוע שירות עבור אותה התאחדות. בית משפט קמא זיכה את ברגותי מכל האישומים באישום הראשון, למעט העבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת. בית המשפט גזר עליו ארבע שנות מאסר, מחציתן על תנאי. שני הצדדים ערערו. התביעה ערערה על הזיכויים, ואילו ההגנה ערערה על ההרשעה וגזר הדין. עד התביעה המרכזי, לואי עודה, הפליל את ברגותי בהודעותיו במהלך החקירה ובמשפט. בית משפט קמא לא מצא את עדותו אמינה והעדיף את דבריו. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די בדבריו כדי להרשיע את ברגותי בשל היעדר תימוכין ראייתיים מספקים וחלוף הזמן שחלף מאז האירועים. ערכאת הערעור קבעה כי אין להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות העדים. עוד נקבע כי חזקת תקינות פעולות הממשל חלה במקרה זה וכי אין מקום להטיל ספק במהימנות דבריו של לואי עודה שנמסרו במהלך החקירה. בית המשפט קבע כי הודאה בכתב אישום יכולה לשמש כהודאה זרה וכי נדרשת במקרה זה תוספת ראייתית בעלת משקל מוגבר ולא סיוע. באשר לעדותו של שאדי שלאלדה, קבע בית המשפט כי היא מחזקת את דבריו של לואי עודה, אך נדרשת תוספת ראייתית בעלת משקל מוגבר. בית המשפט מצא כי התוספת הראייתית הנדרשת לדבריהם של לואי עודה ושאדי שללדה נמסרה על ידי שקריו של ברגותי בנוגע להיכרותו עמם וחברותו בהתאחדות בלתי מותרת. לפיכך הרשיע בית המשפט את ברגותי בכל סעיפי האישום באישום הראשון. באשר לאישום השני, קבע בית המשפט כי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום) חלה על כל חבר בקבוצת אנשים המסיתים או מעודדים אלימות, וכי הרשעתו של ברגותי בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת צריכה לעמוד בעינה. השופט אל"מ י' מינה חלק על כך והיה מזכה את ברגותי מכל האישומים באישום הראשון, כפי שעשה בית משפט קמא, מחוסר ראיות מספיקות. באשר לאישום השני, הסכימו רוב שופטי ערכאת הערעור עם הרשעתו של ברגותי על ידי בית משפט קמא בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת. השופט אל"מ י' מינה חלק עליו והיה מזכה אותו גם מאשמה זו.