סע"ש 36391-06-15

תקציר

התובעת, גב' ז'קלין חורי, טענה כי התקיימו לה יחסי עובד-מעביד עם המנוח, נ.ח., ועם אחותו ויורשתו, הנתבעת, גב' א.מ., וביקשה הטבות כספיות שונות הנובעות מקשר נטען. הנתבעים הכחישו את קיומה של מערכת יחסים כזו. בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת טענותיה. התובעת הייתה העדה היחידה שהעידה מטעמה, ועדותה לא נתמכה בראיות או עדים אחרים. בית המשפט מצא את עדותה מניפולטיבית ושקרית, והיא לא תמכה בגרסתה לאירועים. זאת ועוד, נסיבות יחסי העבודה הנטענים היו חריגות ביותר, ומעשיו של התובע כלפי המנוח חרגו מהנורמה של יחסי עובד מעביד. לתובע לא שולם שכר כלל, ולא היה חוזה עבודה. ההסכם הנטען של התובעת עם המנוח בנוגע לפיצוייה היה מותנה במותו, דבר שלא היה סביר שיוסכם עליו ביחסי עבודה סטנדרטיים. בנוסף, התובע לא היה מחויב כלפי המנוח במסגרת עבודה פורמלית ולא היה נתון למרותו. עוד קבע בית המשפט כי התובעת הזניחה את המנוחה, ועדי צד ג' תיארו את היחס הלקוי שקיבל ממנה. הבית היה במצב של הזנחה, והתובע נעדר לעיתים קרובות, והותיר את המנוח לבדו לפרקי זמן ממושכים. לתובע היו גם עבודות ועיסוקים אחרים בתקופה זו. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע אינו עובד של המנוח או הנתבע ועל כן דחה את התביעה לסעדים כספיים. התובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע.