ע"פ 38206-03-10

תקציר

המערער הורשע בשריפת זרועה של בתו הקטינה באמצעות סיגריה ונידון ל-12 חודשי מאסר. הערעור מערער על ההרשעה בטענה כי עדותה של הבת בפני חוקר ילדים, שהייתה הראיה העיקרית נגד המערער, לא אומתה דיה כנדרש בחוק. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט לוי ואליה הצטרף הנשיא אלון, קבעה כי עדותה של הבת מעוררת ספקות ומחייבת אישוש משמעותי שלא סופק. בפרט, חוות הדעת הרפואית שהובאה כראיה מאששת לא הפלילה די הצורך את המערער ואף רמזה כי ייתכן שהכוויה הייתה מקרית. יתר על כן, אמה של הבת, שנכחה בעת ביצוע העבירה לכאורה, לא העידה, וחקירת אחיה של הבת, שעדותו סתרה את עדותה של הבת, לא הייתה ממצה. לפיכך, הערעור התקבל, והמערער זוכה מחמת ספק סביר. השופט שפסר חלק על כך, ומצא את עדותה של הבת אמינה ומאוששת דיה בראיות אחרות. הוא שקל את חוות הדעת הרפואית ונסיבות אחרות כדי לאשש את עדותה של הבת, ופרשנותו של הרוב לראיות הייתה בלתי סבירה. עם זאת, דעתו לא הצליחה למנוע את הזיכוי, והמערער שוחרר.