מ"ת 65214-01-20

תקציר

:20). 42. בתרגיל, אדהם אומר לנביל כי חשב שהאקדח מזויף, וכי הוא לקח אותו מחדרו של אחיו; אדהם גם מספר לנביל שהוא זרק את האקדח לים. 43. בתרגיל, נביל גם מספר לאדהם כי אמר לאחותו שהכסף מיועד ל"חשיש". 44. התרגיל נערך גם בין אדהם לבין המתלוננת; המתלונן אומר לאדהם שאין לו בעיה איתו ומבקש ממנו לומר את האמת; אדהם משיב כי אין לו מה להוסיף על הדברים שאמר במהלך החקירה; המתלונן מדגיש כי לא רצה להגיש תלונה, אך המשטרה אילצה אותו לעשות כן; אדהם מדגיש כי לא נגע בכסף ולא ראה את הכסף. 45. בתרגיל אף אומר המתלונן לאדהם כי הוא יודע שטענתו של נביל כי הכסף הועבר היא שקר, שכן הכסף לא הועבר לבר; עוד מספר המתלונן כי שמע את השיחה בין בר לנביל, בה נאמר לנביל כי המטבעות לא התקבלו. 46. התרגיל נערך גם בין שני המשיבים; בתחילת התרגיל, נביל אומר לאדהם: "עשיתי טעות גדולה אחי, אני נשבע לך". אדהם משיב: "היית צריך לחשוב על זה קודם". נביל: "נכנסתי לפאניקה". אדהם: "היית צריך להתקשר אליי". נביל: "לא חשבתי, אחי, אני נשבע". אדהם: "היית צריך לקרוא לי, אחי, והייתי אומר לך: אל תיגע, אל תיגע". 46. במהלך התרגיל דנים המשיבים באפשרות שהמתלונן תיעד את האירועים; אדהם מספר לנביל שהוא זרק את האקדח לים ושהוא לקח אותו מחדרו של אחיו; אדהם גם מספר לנביל שהוא נתן את הכסף לאחיו. 47. המשיבים הואשמו בשוד בנסיבות מחמירות של איום בנשק, בניגוד לסעיפים 402(ב) ו-427 לחוק העונשין. 48. במהלך המשפט העידה המתלוננת על פרטי האירוע; המתלונן תיאר את הרקע לאירוע, את העסקאות שעשה עם נביל בעבר ואת אירועי יום האירוע; המתלונן תיאר את האיום באקדח ואת לקיחת הכסף. 49. המתלוננת נחקרה חקירה נגדית ארוכה; המתלונן דבק בגרסתו לאירועים, וההגנה לא הצליחה להתנער מעדותו. 50. בר העיד גם על העסקאות שעשה עם נביל בעבר, ועל אירועי יום האירוע; בר אישר כי העברת הביטקוין לא יצאה לפועל. 51. המשיבים בחרו שלא להעיד. 52. במסגרת בחינת חומר הראיות, צפה בית המשפט גם בסרטון הלקוח ממצלמת הדרך; הסרטון תומך בגרסתה של המתלוננת בנוגע לאירועים שהתרחשו בבית ולנסיעה שבאה בעקבותיו. 53. על יסוד מכלול הראיות, מצא בית המשפט כי גרסת המתלונן מהימנה ועקבית, ונתמכה גם בראיות; מנגד, מצא בית המשפט כי גרסת המשיבים אינה הגיונית ואינה עקבית, ואף היא סותרת את חומר הראיות. 54. לאור האמור לעיל, קיבל בית המשפט את גרסת המתלוננת ודחה את גרסת המשיבים; בהתאם לכך, נחה דעתו של בית המשפט מעבר לכל ספק סביר כי המשיבים ביצעו את העבירה בה הואשמו. 55. בית המשפט קבע כי הוכחו הנסיבות המחמירות של איום בנשק, כפי שהואשם, ועל כן הרשיע את המשיבים בעבירת השוד בנסיבות מחמירות, בהתאם לסעיפים 402(ב) ו-427 לחוק העונשין.