רע"פ 395/12
החלטה עליון
תקציר
השופט שקל בכובד ראש את בקשת רשות הערעור והחליט לדחותה. טענת המבקשים כי זכותם להליך הוגן נפגעה משום שההליך התנהל שלא בפניו אינה משכנעת, שכן המבקשים עצמם בחרו שלא להגיע לישיבות בהן נדון גזר דינם. זאת ועוד, טענת המבקשים כי הופעל עליהם לחץ להודות אינה נתמכת בראיות כלשהן ואף לא זכתה להתייחסות מצד עו"ד פרח. גם בקשתם של המבקשים לחזור בהם מהודאתם נעדרת שחר, שכן היא אינה עומדת בדרישות הנסיבות החריגות המצדיקות מהלך כזה. המבקשים גם לא הוכיחו כיצד נפגעו מההודאה ולא הציגו טענות כלשהן לפגמים בהודאה עצמה. עוד מציינת השופטת כי המבקשים הורשעו בעבר בבנייה בלתי חוקית ולא מילאו אחר צווים שיפוטיים לתיקון המצב, אלא בחרו להמשיך ולהשתמש בנכסים שנבנו באופן בלתי חוקי. נראה כי המבקשים רק מנסים לעכב את הבלתי נמנע באמצעות הליכים משפטיים ממושכים. משכך, מגיע השופט למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור, מה שמייתר את הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים צפויים לרצות את עונשם כפי שיורה בית המשפט המחוזי.
חקיקה מקושרת
רע"פ 395/12 טובה גוזלן נ' מדינת ישראל, עליון (22.1.2012)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.